שאלות נפוצות על אנמיה מחוסר ברזל — בירור וטיפול
התשובות מבוססות על ההנחיות של האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA, 2020 ו־2024), של האיגוד הבריטי לגסטרואנטרולוגיה (BSG, 2021) ושל הארגון האירופי לקרוהן וקוליטיס (ECCO), ועל ההנחיה הישראלית להליקובקטר. הן אינן מחליפות בירור אצל רופא.
22 שאלות
בקצרה
- חוסר ברזל אצל גבר, או אצל אישה אחרי גיל המעבר, הוא סימן שצריך לברר. לפעמים הוא הסימן היחיד לדימום סמוי במערכת העיכול.
- כשיש אנמיה, פריטין מתחת ל־45 מתאים לחוסר ברזל. בדלקת, פריטין «תקין» לא שולל חוסר.
- הבירור כולל בדרך כלל גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, בדיקת צליאק ובדיקת הליקובקטר. אצל נשים בגיל הפוריות הבירור מותאם אישית. קפסולה — רק כשהאנמיה לא מגיבה או חוזרת.
- ברזל בכדורים: כדור אחד ביום או כל יומיים, עם ויטמין C ורחוק מתה וקפה. ממשיכים כ־3 חודשים אחרי שהספירה מתקנת.
- ברזל לווריד ניתן כשכדורים לא נסבלים או לא עובדים, במחלת מעי דלקתית פעילה, או כשצריך לתקן מהר.
פנו מיד למוקד רפואי דחוף או לחדר מיון
- צואה שחורה כמו זפת, הקאה של דם או של חומר כמו גרגירי קפה, או דימום רב מפי הטבעת.
- עילפון, כאבים בחזה, קוצר נשימה במנוחה או דופק מהיר מאוד.
מתי לפנות לרופא
- אנמיה או פריטין נמוך שהתגלו בבדיקה, אצל גבר או אצל אישה אחרי גיל המעבר.
- חוסר ברזל עם ירידה במשקל, שלשול, כאבי בטן, שינוי ביציאות או דם בצואה.
- חוסר ברזל שלא משתפר אחרי חודש של טיפול, או שחוזר אחרי שתוקן.
- קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן המעי הגס, יחד עם חוסר ברזל.
אנמיה, ברזל ופריטין
מהי אנמיה מחוסר ברזל?
אנמיה היא ירידה בהמוגלובין, החלבון בכדוריות הדם האדומות שנושא חמצן. לפי ארגון הבריאות העולמי, אנמיה היא המוגלובין מתחת ל־13 גרם לדציליטר אצל גברים, מתחת ל־12 אצל נשים, ומתחת ל־11 בהריון.
ברזל הוא אחד מחומרי הגלם לייצור המוגלובין. כשמאגרי הברזל בגוף מתרוקנים, הגוף מייצר פחות המוגלובין, והכדוריות קטנות וחיוורות יותר. זו הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה בעולם.
אפשר שיהיה חוסר ברזל בלי אנמיה: המאגרים נמוכים, אבל ההמוגלובין עדיין תקין. זה שלב מוקדם, וגם בו כדאי למצוא את הסיבה.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרPasricha SR, Tye-Din J, Muckenthaler MU, Swinkels DW. Iron deficiency. Lancet. 2021;397(10270):233–248. PMID: 33285139.
מה התסמינים?
רבים לא מרגישים כלום, והאנמיה מתגלה בבדיקת דם שגרתית. כשיש תסמינים, השכיחים הם עייפות, חולשה, קוצר נשימה במאמץ, דופק מהיר, סחרחורת, כאבי ראש וחיוורון.
כשהאנמיה מתפתחת לאט, הגוף מסתגל, ואפשר להרגיש טוב יחסית גם עם המוגלובין נמוך מאוד.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרPasricha SR, Tye-Din J, Muckenthaler MU, Swinkels DW. Iron deficiency. Lancet. 2021;397(10270):233–248. PMID: 33285139.
פריטין — מה הוא אומר, ומאיזה ערך זה חוסר ברזל?
פריטין הוא הבדיקה הטובה ביותר למאגרי הברזל. פריטין מתחת ל־15 (ננוגרם למיליליטר) מעיד בוודאות כמעט מלאה על מאגרים ריקים. מתחת ל־30 מעיד בדרך כלל על מאגרים נמוכים.
האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA, 2020) ממליץ: כשיש אנמיה, פריטין מתחת ל־45 נחשב חוסר ברזל. בסף הזה מזהים הרבה יותר מטופלים עם חוסר, וכמעט בלי אבחנות שגויות.
פריטין עולה גם בדלקת, בזיהום ובמחלות כבד. לכן אצל מי שיש לו דלקת, למשל מחלת מעי דלקתית פעילה, פריטין «תקין» לא שולל חוסר. במצבים כאלה נעזרים ברוויית טרנספרין (מתחת ל־20% מתאים לחוסר), ובמחלת מעי דלקתית פעילה גם פריטין עד 100 יכול להתאים לחוסר ברזל.
מקורמאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.מאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרDignass AU, Gasche C, Bettenworth D, et al. European consensus on the diagnosis and management of iron deficiency and anaemia in inflammatory bowel diseases. J Crohns Colitis. 2015;9(3):211–222. PMID: 25518052.
אילו בדיקות דם עושים?
ספירת דם — המוגלובין וגודל הכדוריות (MCV ו־MCH). בחוסר ברזל הכדוריות בדרך כלל קטנות.
מדדי ברזל — פריטין, ברזל ורוויית טרנספרין. ויש גם CRP, כדי לדעת אם יש דלקת שמעלה את הפריטין.
בדיקות נוספות לפי הצורך: B12 וחומצה פולית; נוגדנים לצליאק; בדיקת שתן לדם סמוי (מקור נדיר לאיבוד דם); ותפקודי כליה.
כדוריות קטנות עם ברזל תקין — בישראל זה לעיתים קרובות סימן לנשאות של תלסמיה, ולא לחוסר ברזל. אז בודקים אלקטרופורזה של המוגלובין, ולא מתחילים בבירור של מערכת העיכול.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.
מאיפה החוסר מגיע
מה גורם לחוסר ברזל?
איבוד דם — הסיבה השכיחה. אצל נשים בגיל הפוריות, בעיקר וסת מרובה. אצל גברים ונשים אחרי גיל המעבר, בעיקר דימום סמוי ממערכת העיכול: כיב, דלקת, פוליפ, גידול או כלי דם פגומים. גם תרומות דם תכופות ושימוש קבוע בנוגדי דלקת או באספירין גורמים לכך.
ספיגה לקויה — צליאק, דלקת כרונית בקיבה (כולל הליקובקטר ודלקת קיבה אוטואימונית), ניתוחים בריאטריים, מחלת קרוהן במעי הדק, ולפעמים טיפול ממושך בתרופות להפחתת חומצה.
צריכה נמוכה או צורך מוגבר — תזונה דלה בברזל (למשל טבעונות לא מתוכננת), הריון והנקה, וגיל ההתבגרות.
לעיתים קרובות יש יותר מסיבה אחת. אצל גברים ואצל נשים אחרי גיל המעבר לא מניחים שהתזונה לבדה היא ההסבר, גם כשהיא דלה.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרPasricha SR, Tye-Din J, Muckenthaler MU, Swinkels DW. Iron deficiency. Lancet. 2021;397(10270):233–248. PMID: 33285139.קישורטיפול ממושך בתרופות להפחתת חומצה — צריך בדיקות דם קבועות?
למה חוסר ברזל הוא עניין לגסטרואנטרולוג?
כי מערכת העיכול היא המקור השכיח ביותר לאיבוד דם סמוי, כשאין הסבר אחר. בערך אצל שליש מהגברים והנשים אחרי גיל המעבר עם אנמיה מחוסר ברזל, נמצאת סיבה במערכת העיכול.
רוב הממצאים שפירים: כיבים, דלקות, צליאק או כלי דם פגומים. אבל אצל 8% עד 10% מהם נמצא סרטן, בעיקר של המעי הגס או של הקיבה. לפעמים האנמיה היא הסימן היחיד, בלי כאב ובלי דם גלוי.
לכן חשוב לברר את הסיבה ולא להסתפק בטיפול בברזל. אם הברזל מתקן את הספירה, הוא עלול להסתיר את הבעיה.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.קישוריש לי דם ביציאות — האם לעשות בדיקת דם סמוי?
הבירור: מי צריך בדיקות, ואילו
מי צריך גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה?
גברים בכל גיל ונשים אחרי גיל המעבר עם אנמיה מחוסר ברזל, גם בלי תסמינים: ההמלצה היא לעשות את שתי הבדיקות. זו המלצה חזקה של האיגוד האמריקאי (AGA, 2020) ושל האיגוד הבריטי (BSG, 2021).
בדרך כלל עושים את שתי הבדיקות באותו יום, בהרדמה אחת. גם כשנמצא ממצא בבדיקה הראשונה, משלימים את השנייה, כי לפעמים יש שתי סיבות.
אצל מבוגרים מאוד או אצל מי שמחלות רקע קשות, שוקלים את התועלת מול הסיכון. לפעמים בוחרים בבדיקה מצומצמת יותר, כמו קולונוסקופיה וירטואלית (CT).
מקורמאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.מאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.
אני בגיל הפוריות — גם אני צריכה בדיקות?
אצל נשים בגיל הפוריות הסיבה השכיחה לחוסר ברזל היא דימום וסתי והריונות. ממצא מסוכן במערכת העיכול נדיר.
בדיקת דם לצליאק — מומלצת לכולן.
גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה — החלטה אישית של הרופא המטפל. הוא ימליץ עליהן בעיקר כשיש אחד מאלה: גיל 50 ומעלה; אין וסת (למשל אחרי כריתת רחם); תסמינים במערכת העיכול, כמו דם בצואה, שלשול, כאבי בטן או ירידה במשקל; סיפור משפחתי חזק של סרטן המעי הגס; או חוסר ברזל שחוזר אחרי טיפול, או חמור יותר ממה שהווסת מסבירה.
בהריון חוסר ברזל קל שכיח. מטפלים בברזל, ולא עושים בדיקות אנדוסקופיות אלא אם יש סיבה מיוחדת.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.
למה בודקים צליאק?
צליאק נמצא אצל 3% עד 5% מהמבוגרים עם אנמיה מחוסר ברזל, לעיתים בלי שום תסמין במעי. הברזל נספג בחלק הראשון של המעי הדק, בדיוק במקום שהצליאק פוגע בו. לכן אצל חלק מהחולים כדורי ברזל לא עוזרים.
בודקים נוגדנים בדם (נוגדני tTG מסוג IgA, עם רמת IgA כללית). אם הם חיוביים, האבחנה מאושרת בביופסיות מהתריסריון בגסטרוסקופיה. אם עושים ממילא גסטרוסקופיה, אפשר לקחת ביופסיות באותה בדיקה.
מקורמאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.מאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.קישורהאם אנמיה, חוסר ברזל או אנזימי כבד גבוהים יכולים להיות הביטוי היחיד של צליאק?
מה הקשר להליקובקטר?
זיהום בהליקובקטר יכול לגרום לחוסר ברזל: דרך כיבים שמדממים, ודרך דלקת כרונית שפוגעת בייצור החומצה ובספיגת הברזל.
ההנחיה הישראלית וההנחיה האירופית ממליצות לבדוק הליקובקטר אצל מי שיש לו אנמיה מחוסר ברזל בלי סיבה ברורה, ולטפל אם הבדיקה חיובית. גם האיגוד האמריקאי מציע בדיקה כזו. בודקים בבדיקת נשיפה, בבדיקת צואה או בביופסיות בגסטרוסקופיה.
מקורPDFהליקובקטר פילורי — הנחיות 201821 עמ׳מאמרMalfertheiner P, Megraud F, Rokkas T, et al. Management of Helicobacter pylori infection: the Maastricht VI/Florence consensus report. Gut. 2022;71(9):1724–1762. PMID: 35944925.מאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.קישורהליקובקטר — מי צריך להיבדק?
מה מחפשים בגסטרוסקופיה ובקולונוסקופיה?
בגסטרוסקופיה: כיבים ושחיקות בקיבה ובתריסריון (לעיתים מנוגדי דלקת), דלקת בוושט, בקע סרעפתי גדול עם כיבים, כלי דם פגומים, גידולים, וסימנים של צליאק. לוקחים גם ביופסיות מהתריסריון, ולפי הצורך מהקיבה.
בקולונוסקופיה: פוליפים וגידולים, מחלת מעי דלקתית, וכלי דם פגומים. פוליפ שנמצא מוסר בדרך כלל באותה בדיקה.
אצל רוב המטופלים שתי הבדיקות תקינות. זו תוצאה טובה. אם הספירה מתקנת עם ברזל והחוסר לא חוזר, בדרך כלל לא צריך בדיקות נוספות.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.
להתחיל ברזל עוד לפני הבדיקות?
כן. לא דוחים את הטיפול בברזל בגלל הבירור, אלא אם הקולונוסקופיה קרובה מאוד. הברזל לא מסתיר את הממצאים בבדיקות.
לפני קולונוסקופיה מפסיקים כדורי ברזל כשבוע מראש. הם צובעים את דופן המעי ומקשים על הבדיקה. ברזל לווריד לא מפריע.
לפני בדיקת קפסולה מפסיקים כדורי ברזל כמה ימים מראש, לפי ההוראות שתקבלו.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.קישורהכנה לקולונוסקופיה — יש תרופות שחייבים להפסיק מראש?סרטוןאנדוסקופיית קפסולת וידאו0:37
שתי הבדיקות תקינות — מתי צריך קפסולה?
את רוב המעי הדק, שאורכו מטרים, גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה לא רואות. כאן נכנסת קפסולה אנדוסקופית: מצלמה בגודל של כדור גדול, שבולעים אותה והיא מצלמת את המעי הדק לכל אורכו.
לא כולם צריכים קפסולה. כשהבדיקות תקינות, אין תסמינים והאנמיה מתקנת עם ברזל, ההנחיות ממליצות להסתפק בטיפול ובמעקב.
קפסולה מומלצת כשהאנמיה לא מגיבה לברזל, כשהיא חוזרת אחרי תיקון, כשיש צורך בעירויי דם, או כשיש דם סמוי בצואה ותסמינים שמכוונים למעי הדק. הממצאים השכיחים הם כלי דם פגומים, מחלת קרוהן ופגיעה מנוגדי דלקת.
כשיש חשש להיצרות במעי, למשל בקרוהן, בולעים קודם קפסולה מתמוססת, כדי לוודא שהדרך פתוחה.
מקורסרטוןאנדוסקופיית קפסולת וידאו0:37מאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרKo CW, Siddique SM, Patel A, et al. AGA Clinical Practice Guidelines on the Gastrointestinal Evaluation of Iron Deficiency Anemia. Gastroenterology. 2020;159(3):1085–1094. PMID: 32810434.מאמרPennazio M, Rondonotti E, Despott EJ, et al. Small-bowel capsule endoscopy and device-assisted enteroscopy for diagnosis and treatment of small-bowel disorders: European Society of Gastrointestinal Endoscopy (ESGE) Guideline - Update 2022. Endoscopy. 2023;55(1):58–95. PMID: 36423618.
טיפול בברזל — כדורים ועירוי
איך לוקחים כדורי ברזל נכון?
כדור אחד ביום, או כדור אחד כל יומיים. מינונים גבוהים יותר, או כמה כדורים ביום, לא מוסיפים ספיגה, ומגבירים תופעות לוואי.
אין תכשיר אחד שעדיף על אחרים. ברזל סולפט (ברזל גופרתי; בישראל למשל תרדיפרון) הוא הזול, ויעיל כמו האחרים. גם תכשירים של ברזל פומראט וגלוקונאט מתאימים. כדאי לבדוק עם הרוקח כמה ברזל יש בכל כדור.
מתי לקחת: עדיף בבוקר, על קיבה ריקה, עם ויטמין C או כוס מיץ תפוזים, שמשפרים את הספיגה. אם הקיבה לא סובלת, אפשר לקחת עם מעט אוכל.
להרחיק משעה עד שעתיים מתה, קפה, מוצרי חלב, תוספי סידן ונוגדי חומצה, שמפחיתים את הספיגה.
מקורמאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.מאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.
למה יום כן יום לא?
כל מנת ברזל מעלה לכ־24 שעות הורמון בשם הפסידין, שחוסם את ספיגת הברזל. לכן מנה שנלקחת למחרת נספגת פחות.
במחקרים על נשים עם חוסר ברזל, כשנותנים את הכדור כל יומיים, כל מנה נספגת טוב יותר. במחקר מבוקר שבו ניתנה אותה כמות ברזל כוללת, רמת הפריטין הייתה דומה, היו פחות תופעות לוואי במערכת העיכול, ואחרי חצי שנה פחות נשים נשארו עם חוסר ברזל.
האיגוד האמריקאי מציין שמתן כל יומיים יכול להיות נוח יותר למי שסובל מתופעות לוואי. כשצריך לתקן מהר, הרופא עשוי להעדיף כדור כל יום.
מקורמאמרStoffel NU, Cercamondi CI, Brittenham G, et al. Iron absorption from oral iron supplements given on consecutive versus alternate days and as single morning doses versus twice-daily split dosing in iron-depleted women: two open-label, randomised controlled trials. Lancet Haematol. 2017;4(11):e524–e533. PMID: 29032957.מאמרStoffel NU, Zeder C, Brittenham GM, Moretti D, Zimmermann MB. Iron absorption from supplements is greater with alternate day than with consecutive day dosing in iron-deficient anemic women. Haematologica. 2020;105(5):1232–1239. PMID: 31413088.מאמרvon Siebenthal HK, Gessler S, Vallelian F, et al. Alternate day versus consecutive day oral iron supplementation in iron-depleted women: a randomized double-blind placebo-controlled study. EClinicalMedicine. 2023;65:102286. PMID: 38021373.מאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.
הכדורים גורמים לי בחילה ועצירות — מה עושים?
תופעות לוואי במערכת העיכול שכיחות: בחילה, כאבי בטן, עצירות או שלשול. לפעמים הן הסיבה שמפסיקים את הטיפול.
מה אפשר לעשות: לעבור לכדור כל יומיים; לקחת עם מעט אוכל; לנסות תכשיר אחר; ולטפל בעצירות. אם כל זה לא עוזר, שוקלים ברזל לווריד.
צואה כהה, ירקרקה עד שחורה היא תופעה רגילה של כדורי ברזל. צואה שחורה, דביקה כמו זפת ועם ריח חזק, במיוחד עם חולשה או סחרחורת, עלולה להיות דימום. במקרה כזה פונים לרופא מיד.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.
מתי נותנים ברזל לווריד?
ברזל לווריד ניתן כשכדורים לא נסבלים, כשהם לא מעלים את ההמוגלובין והפריטין, כשהספיגה פגועה (מחלת מעי דלקתית פעילה, אחרי ניתוח בריאטרי, צליאק שלא מגיב), כשהאנמיה חמורה או שצריך לתקן אותה מהר (למשל לפני ניתוח), ובשליש השני והשלישי של ההריון כשכדורים לא מספיקים.
בישראל רשומים כמה סוגים. ברזל סוכרוז (למשל ונופר) ניתן במנות קטנות יותר, ולכן צריך כמה עירויים. פרי קרבוקסימלטוז (פרינג׳קט, ופריק טבע) ופרי דריזומלטוז (מונופר, שנרשם בישראל ב־2026) נותנים את כל הכמות הדרושה בעירוי אחד או שניים, של 15 עד 30 דקות.
העירוי ניתן במרפאה או באשפוז יום. הכללת התכשירים בסל הבריאות מוגבלת לחלק מהמצבים, ולכן הבחירה בתכשיר תלויה גם באישור של קופת החולים.
ברזל לווריד מתקן את המאגרים מהר יותר. אבל הוא לא מחליף את הבירור של הסיבה.
מקורמאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.מאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרGordon M, Sinopoulou V, Iheozor-Ejiofor Z, et al. Interventions for treating iron deficiency anaemia in inflammatory bowel disease. Cochrane Database Syst Rev. 2021;1(1):CD013529. PMID: 33471939.
ברזל לווריד — האם זה בטוח?
כן, ברוב המוחלט של המקרים. תגובה אלרגית אמיתית (אנפילקסיס) נדירה מאוד. תגובות קלות בזמן העירוי, כמו סומק, לחץ בחזה או כאבי שרירים, שכיחות יותר. הן חולפות כשמאטים או עוצרים את העירוי. לכן העירוי ניתן בהשגחה, ונשארים לזמן קצר אחריו.
ירידה בזרחן בדם שכיחה אחרי פרינג׳קט (פרי קרבוקסימלטוז). בשני מחקרים מבוקרים היא הופיעה אצל כשלושה רבעים מהמטופלים שקיבלו אותו, לעומת פחות מ־1 מכל 10 אחרי פרי דריזומלטוז. ברוב המקרים היא קלה, בלי תסמינים וחולפת. אצל מי שמקבל עירויים חוזרים, במיוחד במחלת מעי דלקתית, בודקים זרחן, כי ירידה ממושכת עלולה לפגוע בעצם.
דליפה של התרופה מחוץ לווריד עלולה להשאיר כתם חום בעור, לעיתים לתקופה ארוכה. אם מרגישים כאב או צריבה במקום העירוי, אומרים מיד לצוות.
מקורמאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.מאמרWolf M, Rubin J, Achebe M, et al. Effects of Iron Isomaltoside vs Ferric Carboxymaltose on Hypophosphatemia in Iron-Deficiency Anemia: Two Randomized Clinical Trials. JAMA. 2020;323(5):432–443. PMID: 32016310.מאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.
מעקב, IBD ומתי לפנות
מתי בודקים שוב, ומה אמור לקרות?
בודקים ספירת דם אחרי 2 עד 4 שבועות של טיפול. עלייה בהמוגלובין של 1 גרם לדציליטר בתוך שבועיים מאשרת שהבעיה היא אכן חוסר ברזל ושהטיפול עובד.
ההמוגלובין חוזר לתקין בדרך כלל בתוך כמה שבועות עד חודשיים. אחרי שהספירה תקינה, ממשיכים בברזל עוד כ־3 חודשים, כדי למלא את המאגרים. בסוף בודקים פריטין.
אחרי התיקון, ההנחיה הבריטית מציעה לבדוק ספירת דם מדי פעם, למשל אחרי 3, 6, 12 ו־24 חודשים, כדי לזהות חזרה של החוסר.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.
הברזל לא עוזר, או שהחוסר חוזר — מה עכשיו?
קודם בודקים את הבסיס: האם הכדורים נלקחים בקביעות ובאופן שמאפשר ספיגה. אחר כך מחפשים סיבה לספיגה לקויה, כמו צליאק, הליקובקטר, דלקת קיבה אוטואימונית או ניתוח קודם, או סיבה לאיבוד דם שנמשך.
אם הגסטרוסקופיה והקולונוסקופיה היו תקינות, הצעד הבא הוא בדרך כלל בדיקת המעי הדק בקפסולה, ולפעמים בדיקת שתן והדמיה של הכליות. אם הבדיקות הקודמות ישנות, בערך מעל שנתיים, או שהניקיון לא היה טוב, שוקלים לחזור עליהן.
אצל חלק מהמטופלים הסיבה לא נמצאת, או שאי אפשר לתקן אותה. אז אפשר להמשיך בברזל לטווח ארוך, בכדורים או בעירויים, עם מעקב.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.מאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.סרטוןאנדוסקופיית קפסולת וידאו3:48
יש לי מחלת מעי דלקתית — מה שונה?
אנמיה היא הביטוי השכיח ביותר של מחלות המעי הדלקתיות מחוץ למעי. החוסר נובע מאיבוד דם מהמעי, מספיגה פגועה, ומהדלקת עצמה, שחוסמת את ניצול הברזל.
ברזל לווריד הוא הטיפול הראשון כשהמחלה פעילה, כשהמוגלובין מתחת ל־10, או כשכדורים לא נסבלו בעבר. במחלה שקטה ובאנמיה קלה אפשר לנסות כדורים. בסקירה של קוקריין, ברזל לווריד הביא ליותר תגובה מכדורים, ופחות מטופלים הפסיקו אותו בגלל תופעות לוואי.
חשוב לא פחות לאזן את הדלקת. זה משפר את ספיגת הברזל ומפחית את האיבוד. אחרי התיקון בודקים ספירה ומדדי ברזל כל 3 חודשים בשנה הראשונה, ואחר כך כל 6 עד 12 חודשים. חוסר ברזל שחוזר יכול להיות סימן לדלקת פעילה, גם כשמרגישים טוב.
מקורמאמרDignass AU, Gasche C, Bettenworth D, et al. European consensus on the diagnosis and management of iron deficiency and anaemia in inflammatory bowel diseases. J Crohns Colitis. 2015;9(3):211–222. PMID: 25518052.מאמרGordon H, Burisch J, Ellul P, et al. ECCO Guidelines on Extraintestinal Manifestations in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2024;18(1):1–37. PMID: 37351850.מאמרGordon M, Sinopoulou V, Iheozor-Ejiofor Z, et al. Interventions for treating iron deficiency anaemia in inflammatory bowel disease. Cochrane Database Syst Rev. 2021;1(1):CD013529. PMID: 33471939.מאמרDeLoughery TG, Jackson CS, Ko CW, Rockey DC. AGA Clinical Practice Update on Management of Iron Deficiency Anemia: Expert Review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1575–1583. PMID: 38864796.קישוראנמיה ב־IBD — עד כמה זה שכיח, ומה הסיבות?
מתי אנמיה מחייבת פנייה דחופה?
פונים למיון כשיש צואה שחורה כמו זפת, הקאה של דם או של חומר שנראה כמו גרגירי קפה, דימום רב מפי הטבעת, עילפון, כאבים בחזה, קוצר נשימה במנוחה או דופק מהיר מאוד.
פונים לרופא בקרוב כשיש אנמיה עם ירידה במשקל, שינוי מתמשך ביציאות, דם בצואה, קושי בבליעה, או המוגלובין שיורד מבדיקה לבדיקה.
מקורמאמרSnook J, Bhala N, Beales ILP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030–2051. PMID: 34497146.קישוריש לי דם ביציאות — האם לעשות בדיקת דם סמוי?
הבהרה רפואית. מידע להסבר ולידע כללי בלבד. אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא. פרטים