שאלות נפוצות על מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס מתפתח במעי הגס או בחלחולת, החלק האחרון של מערכת העיכול. ברוב המקרים הוא מתחיל כגידול קטן ושפיר על דופן המעי, שנקרא פוליפ. התהליך איטי ונמשך שנים רבות.

זה מה שמאפשר מניעה: בדיקת סקר מאתרת פוליפים ומאפשרת להסיר אותם לפני שהפכו לסרטן. היא גם מגלה סרטן בשלב מוקדם, כשהטיפול מצליח יותר.

בישראל מאובחנים כ־3,000 חולים חדשים בשנה. הסיכון של אדם בסיכון רגיל לחלות במהלך החיים הוא כ־4%.

פוליפ הוא גידול קטן על הדופן הפנימית של המעי. רוב הפוליפים לעולם לא יהפכו לסרטן. חלקם, בעיקר פוליפים מסוג אדנומה ופוליפים משוננים, עלולים להפוך לסרטן במשך שנים.

פוליפים שכיחים מאוד. במחקר גדול של קולונוסקופיות סקר, אצל כשליש מהנבדקים נמצאה אדנומה קטנה, ואצל כעשירית נמצא פוליפ מתקדם — גדול, או עם שינויים בתאים. אצל יותר ממחצית לא נמצא דבר.

אי אפשר לדעת למראה עין איזה פוליפ יהפוך לסרטן. לכן מסירים את הפוליפים שנמצאים בקולונוסקופיה ושולחים אותם לבדיקה במעבדה. לפי התוצאה הרופא קובע מתי הבדיקה הבאה.

כל מי שבן 50 עד 74, גם אם הוא מרגיש מצוין. בדיקת סקר מיועדת דווקא לאנשים בלי תסמינים. (בארצות הברית הורד גיל תחילת הסקר ל־45, בעקבות עלייה בשיעור הסרטן בצעירים — ראו בשאלה הבאה.)

בישראל פועלת תוכנית לאומית: בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה, מגיל 50 עד 74. הבדיקה כלולה בסל הבריאות, ונעשית בבית. גם קולונוסקופיה מוכרת על ידי קופות החולים כבדיקת סקר ראשונה.

מי שנמצא בסיכון מוגבר מתחיל מוקדם יותר, ובקולונוסקופיה: מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה, מי שיש לו תסמונת תורשתית, ומי שחולה בקוליטיס כיבית או במחלת קרוהן של המעי הגס.

יש לכם תסמינים? זו כבר לא בדיקת סקר. פנו לרופא בכל גיל.

בארצות הברית המחלה נעשתה שכיחה יותר אצל אנשים מתחת לגיל 50. בעקבות זאת הורד שם גיל תחילת הסקר מ־50 ל־45: האגודה האמריקאית לסרטן (ACS) עשתה זאת בשנת 2018, וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPSTF) בשנת 2021. גם איגוד הגסטרואנטרולוגים האמריקאי (ACG) הצטרף בשנת 2021.

ההמלצה לגיל 45 מוגדרת שם כהמלצה מסויגת: היא נשענת בעיקר על מודלים ממוחשבים ועל נתוני תחלואה, ולא על ניסויים שבדקו סקר בגיל הזה. ההמלצה לגיל 50 ומעלה היא המלצה חזקה.

בישראל התוכנית הלאומית מתחילה בגיל 50. אם אתם בני 45 עד 49, בלי תסמינים ובלי סיפור משפחתי, אתם לא «מאחרים». אם יש לכם תסמינים או קרוב משפחה שחלה, הכללים שונים — ראו בשאלות בהמשך.

אלה שלוש הבדיקות העיקריות. ההבדלים ביניהן בטבלה:

דם סמוי וקולונוסקופיה וירטואלית הן בדיקות בשני שלבים: אם נמצא ממצא, צריך קולונוסקופיה כדי להשלים את הבירור. קולונוסקופיה היא בדיקה בשלב אחד — מה שנמצא מוסר באותה בדיקה.

רוב הפוליפים הקטנים אינם מתגלים בבדיקת דם סמוי או בקולונוסקופיה וירטואלית; קולונוסקופיה היא הבדיקה שמוצאת אותם ומסירה אותם באותה בדיקה. ועדיין, ייתכן שאין הבדל בין הבדיקות במניעת מוות מהמחלה — ראו בשאלה הבאה.

אין בדיקה אחת שמתאימה לכולם. הבדיקה הטובה ביותר היא זו שאתם עושים בפועל, ובזמן.

יש גם בדיקות חדשות יותר — DNA בצואה, בדיקות דם וקפסולה. עליהן בשאלה נפרדת בהמשך.

צריך להפריד בין שתי שאלות. במניעת מוות מסרטן המעי הגס — ייתכן שאין הבדל בין הבדיקות; עד היום לא הוכח שאחת מהן עדיפה. במניעת המחלה עצמה — לקולונוסקופיה יש יתרון: היא רואה את הפוליפ ומסירה אותו באותה בדיקה, לפני שהפך לסרטן. מי שלא חלה אינו זקוק לניתוח, לכימותרפיה או להקרנות. לכן קולונוסקופיה היא אחת הבדיקות המעטות ברפואה שמונעות סרטן, ולא רק מגלות אותו.

מה הראה המחקר הגדול על קולונוסקופיה: בניסוי המבוקר הגדול היחיד, שנערך בצפון אירופה, הזמינו חלק מהמשתתפים לקולונוסקופיה אחת, והשוו אותם למי שלא הוזמן. אחרי 10 שנים היו בקבוצה שהוזמנה 18% פחות מקרי סרטן, והירידה בתמותה הייתה קטנה, כ־10%, ולא מובהקת סטטיסטית. אבל רק 42% מהמוזמנים הגיעו לבדיקה. בדיקה שלא נעשתה אינה יכולה להועיל, ולכן התוצאה בקרב כל המוזמנים צנועה.

כשבוחנים רק את מי שעבר את הקולונוסקופיה בפועל, התמונה שונה: כ־31% פחות מקרי סרטן וכ־50% פחות מוות מהמחלה. חשוב לדייק: זו הערכה סטטיסטית מתוקנת, ולא השוואה אקראית ישירה, ולכן היא ודאית פחות. ועדיין, זה המספר שנוגע למי ששואל «מה ארוויח אם אעשה את הבדיקה».

ומה לגבי דם סמוי: בדיקות דם סמוי שנעשות בקביעות הפחיתו את התמותה בניסויים גדולים. בתוכנית מאורגנת בקליפורניה, שהתבססה בעיקר על בדיקת FIT שנתית, התמותה ירדה בכמחצית והתחלואה ברבע. במחקר מספרד, הזמנה לבדיקת FIT פעם בשנתיים לא נפלה אחרי 10 שנים מהזמנה לקולונוסקופיה אחת במניעת מוות. ובמודלים ממוחשבים, בדיקת FIT בכל שנה מתקרבת מאוד לקולונוסקופיה פעם ב־10 שנים.

אבל יש לכך תנאי: בכל שנה, בלי לדלג. בדיקת דם סמוי אחת מגלה כשלושה רבעים ממקרי הסרטן ורק כרבע מהפוליפים המתקדמים, כי לא כל נגע מדמם בכל יום. מה שהוחמץ השנה אמור להתגלות בבדיקה של השנה הבאה, או זו שאחריה. מי שמדלג על שנים מוותר על ההזדמנויות האלה. במציאות, רק כמחצית מהנבדקים מתמידים לאורך כמה סבבים. ותוצאה חיובית מועילה רק אם עושים אחריה קולונוסקופיה.

ולצד השני: קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית, עם הכנה ועם סיכון קטן לסיבוכים. בחרו יחד עם הרופא בבדיקה שתתמידו בה.

והעיקר: בדיקה שנעשית טובה יותר מבדיקה טובה יותר שלא נעשית.

בדיקת מעבדה שמחפשת בצואה כמויות זעירות של דם, שאינן נראות לעין. פוליפים גדולים וגידולים נוטים לדמם מעט, ולכן דם כזה יכול להיות סימן מוקדם.

בישראל משתמשים רק בשיטת FIT. היא מזהה חלבון של דם אנושי בלבד, ולכן אין צורך בדיאטה מיוחדת או בהפסקת תרופות לפני הבדיקה. היא החליפה את הבדיקה הישנה, שדרשה הגבלות תזונה וכמה דגימות.

בדיקה אחת מגלה כשלושה רבעים ממקרי הסרטן, אבל רק כרבע מהפוליפים המתקדמים — הגדולים, או אלה שיש בהם שינויים בתאים. זו הסיבה שחוזרים עליה כל שנה: הכוח שלה בהתמדה.

בדיקת דם סמוי מורידה את הסיכון למות מסרטן המעי רק כשמקפידים לעשות אותה באופן עקבי — פעם בשנה (או פעם בשנתיים). בדיקה אחת בודדת אינה מספיקה.

רוב הפוליפים הקטנים אינם מתגלים בבדיקת דם סמוי. קולונוסקופיה היא הבדיקה שמוצאת אותם ומסירה אותם באותה בדיקה.

מקבלים ערכה מהמרפאה או מהמעבדה של הקופה. בבית לוקחים דגימה קטנה מהצואה בעזרת המקלון שבערכה, סוגרים את המבחנה ומחזירים אותה למעבדה. מספיקה דגימה אחת.

אין צורך בצום, בדיאטה או בהפסקת תרופות. משך הזמן שמותר לשמור את הדגימה, ואם לשמור אותה במקרר, משתנים בין הקופות. פעלו לפי ההוראות שבערכה.

אל תעשו את הבדיקה בזמן וסת או כשיש דימום פעיל מטחורים. חכו שהדימום ייפסק.

הבדיקה אינה מתאימה למי שיש לו תסמינים — כולל דם ביציאה או בניגוב, גם כשנראה שמקורו בטחורים — וגם לא למי שיש לו סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס, מחלת מעי דלקתית או פוליפים בעבר. במצבים האלה פונים לרופא, ובדרך כלל הבדיקה המתאימה היא קולונוסקופיה.

קובעים קולונוסקופיה. תוצאה חיובית אינה אבחנה של סרטן, אבל היא מחייבת בירור. אל תחזרו על בדיקת הדם הסמוי: גם אם הבדיקה החוזרת תקינה, היא אינה מבטלת את התוצאה החיובית.

ברוב המקרים הסיבה אינה סרטן. אצל כרבע מהנבדקים עם תוצאה חיובית נמצא בקולונוסקופיה פוליפ מתקדם, ואצל כמחצית נמצא פוליפ כלשהו מסוג אדנומה. סרטן נמצא אצל מיעוט קטן.

אל תדחו. ההנחיות ממליצות לעשות את הקולונוסקופיה בתוך חצי שנה לכל היותר, ועדיף מוקדם ככל האפשר. דחייה ממושכת קשורה לסיכון גבוה יותר לגלות מחלה בשלב מתקדם.

הקולונוסקופיה היא גם הבירור וגם הטיפול: אם יימצא פוליפ, הוא יוסר באותה בדיקה.

ייתכן. דם סמוי יכול להגיע מטחורים, מפיסורה, מדלקת במעי, מפוליפ או מגידול. בדיקת הצואה אינה יודעת להבחין ביניהם.

לכן גם מי שיש לו טחורים צריך קולונוסקופיה אחרי תוצאה חיובית. אי אפשר להניח שהטחורים הם ההסבר בלי לבדוק.

תוצאה תקינה מרגיעה, אבל אינה שוללת לגמרי. בדיקה אחת מחמיצה כרבע ממקרי הסרטן ואת רוב הפוליפים, כי לא כל נגע מדמם בכל יום.

לכן חוזרים על הבדיקה כל שנה, בכל שנה. בדיקת דם סמוי מורידה את הסיכון למות מסרטן המעי רק כשמקפידים לעשות אותה באופן עקבי — פעם בשנה (או פעם בשנתיים). בדיקה אחת בודדת אינה מספיקה, ומי שמדלג על שנים מאבד חלק גדול מהתועלת.

אם מופיעים תסמינים — דם ביציאות, שינוי בהרגלי היציאות, אנמיה או ירידה במשקל — פנו לרופא גם אם בדיקת הדם הסמוי האחרונה הייתה תקינה.

תלוי בסיבה. למי שבסיכון רגיל ובלי תסמינים, גיל הסקר בישראל הוא 50. התוכנית הלאומית מבוססת על בדיקת דם סמוי שנתית, וקולונוסקופיה נעשית כשהתוצאה חיובית. קולונוסקופיה מוכרת על ידי קופות החולים גם כבדיקת סקר ראשונה: מי שמעדיף אותה פונה לרופא המשפחה.

כשיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס — מגיל 40, או 10 שנים לפני הגיל שבו אובחן הקרוב, המוקדם מביניהם.

כשיש תסמינים, כמו דם ביציאות או אנמיה מחוסר ברזל — בכל גיל, לפי החלטת הרופא.

בתסמונות תורשתיות ובמחלות מעי דלקתיות הגיל נקבע אישית, ולעיתים הוא צעיר בהרבה.

אם הקולונוסקופיה הייתה תקינה, ההכנה הייתה טובה ואתם בסיכון רגיל — פעם ב־10 שנים. מחקרים מראים שהסיכון נשאר נמוך לפחות 10 שנים אחרי בדיקה תקינה.

אם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה — בדרך כלל פעם ב־5 שנים.

אם הוסרו פוליפים — לפי מספרם, גודלם וסוגם: בין חצי שנה ל־10 שנים. פירוט בשאלה הבאה.

אם ההכנה לא הייתה מספקת, או שהבדיקה לא הושלמה, הרופא עשוי להמליץ לחזור עליה מוקדם יותר. את המועד קובע הרופא שביצע את הבדיקה, והוא רשום בסיכום הבדיקה.

זה תלוי במה שנמצא: כמה פוליפים, מה גודלם, ומה הראתה הבדיקה במעבדה. ההמלצות המקובלות, למי שאין לו סיפור משפחתי או מחלת מעי:

המספרים האלה הם מסגרת, לא מרשם. הרופא שלכם קובע את המועד, ומביא בחשבון גם את איכות ההכנה, בדיקות קודמות, סיפור משפחתי וגיל. לפוליפים משוננים יש כללים דומים, עם כמה הבדלים.

מי שהוסרו לו אדנומה אחת או שתיים קטנות נמצא בסיכון כמעט רגיל — ולכן אין צורך בקולונוסקופיה תכופה. אחרי גיל 75 ההחלטה אם להמשיך במעקב היא אישית.

עד הקולונוסקופיה הבאה אין צורך בבדיקת דם סמוי, אלא אם הרופא המליץ אחרת.

קולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה, אבל לא נטולת סיכון. שני הסיבוכים המשמעותיים הם דימום — בערך 8 מקרים לכל 10,000 בדיקות — ונקב בדופן המעי, בערך 4 מקרים לכל 10,000 בדיקות.

הסיכון גבוה יותר כשמסירים פוליפ, ועולה עם הגיל. בגיל 75 עד 79 הסיכון לאירוע חריג בחודש שאחרי הבדיקה כפול בערך מהסיכון בגיל 70 עד 74.

סיבוכים נדירים יותר קשורים לטשטוש, כמו הפרעה בנשימה או בלב, ולחומר ההכנה, כמו התייבשות או הפרעה במלחים. לכן חשוב לדווח מראש על מחלות לב, כליות וסוכרת ועל תרופות קבועות, בעיקר מדללי דם.

קולונוסקופיה גם אינה מושלמת: לעיתים רחוקות פוליפ או גידול אינם מתגלים. הכנה טובה מקטינה את הסיכוי לכך.

אחרי הבדיקה, כאב בטן חזק, חום או דימום משמעותי מחייבים פנייה דחופה.

ההכנה היא החלק הפחות נעים, אבל היא ברת ביצוע — וחשובה מאוד. מעי נקי מאפשר לרופא לראות גם פוליפים קטנים ושטוחים. כשההכנה אינה מספקת, ממצאים עלולים להתפספס, ולעיתים צריך לחזור על הבדיקה.

ההכנה כוללת כמה ימים של תזונה דלת סיבים, יום של נוזלים צלולים ושתיית חומר ניקוי בשתי מנות. את הפרטים המלאים תמצאו בעמוד השאלות על ההכנה לקולונוסקופיה ובדפי ההכנה שבאתר.

רק בחלקה. קולונוסקופיה וירטואלית היא צילום CT של המעי הגס. מנפחים את המעי באוויר או בגז דרך צינורית דקה, ומצלמים. הבדיקה קצרה, ואין צורך בטשטוש.

היא מגלה היטב גידולים ופוליפים גדולים: היא מזהה כ־90% מהפוליפים הגדולים מ־1 ס״מ, בתנאי שאינם שטוחים.

רוב הפוליפים הקטנים מ־1 ס״מ אינם מתגלים בה, והיא חלשה גם בפוליפים שטוחים ומשוננים. גם בבדיקת דם סמוי רוב הפוליפים הקטנים אינם מתגלים. קולונוסקופיה היא הבדיקה שמוצאת אותם ומסירה אותם באותה בדיקה.

והעיקר: הבדיקה אינה יכולה להסיר פוליפ או לקחת דגימה. אם נמצא ממצא, צריך קולונוסקופיה רגילה — ולעיתים הכנה נוספת.

לכן היא בדיקת גילוי, ולא בדיקה שמונעת בעצמה. היא מתאימה בעיקר למי שאינו יכול לעבור קולונוסקופיה רגילה, או שהקולונוסקופיה שלו לא הושלמה.

הכנה: כן. צריך לנקות את המעי כמעט כמו לפני קולונוסקופיה רגילה — תזונה דלת סיבים, נוזלים צלולים וחומר משלשל. מי שמקווה לחסוך את ההכנה יתאכזב.

קרינה: כן. בכל בדיקה המינון נמוך — בשיטות הצילום החדשות, 1 עד 5 מיליסיוורט. אבל הקרינה מצטברת: מי שחוזר על הבדיקה כל 5 שנים, מגיל 50 עד 74, עובר עד חמש בדיקות. הסיכון מבדיקה אחת קטן; ובכל זאת כדאי להביא את ההצטברות בחשבון כשבוחרים בדיקת סקר לשנים רבות.

ממצאים מקריים: הצילום מראה גם איברים אחרים בבטן. לעיתים מתגלים בהם ממצאים שרובם אינם משמעותיים, אבל דורשים בירור נוסף.

זכאות: בישראל הבדיקה אינה חלק מתוכנית הסקר הלאומית. לפי המידע שמפרסמת כללית, היא ניתנת דרך הביטוח המשלים, בהשתתפות עצמית, למי שאינו יכול לעבור קולונוסקופיה רגילה. התנאים משתנים בין הקופות ומתעדכנים, ולכן בררו בקופה שלכם לפני שאתם קובעים תור.

בהנחיות האמריקאיות, מי שבוחר בבדיקה הזאת כבדיקת סקר חוזר עליה כל 5 שנים.

כמעט שלא. למיטב ידיעתנו, נכון לספטמבר 2026 הבדיקות האלה אינן כלולות בסל הבריאות ואינן חלק מתוכנית הסקר הלאומית, שמבוססת על בדיקת FIT בלבד. אם מציעים לכם אחת מהן באופן פרטי, כדאי לדעת מה היא יודעת לעשות ומה לא.

בדיקת DNA או RNA בצואה: בדיקת צואה ביתית שמחפשת, בנוסף לדם, שינויים בחומר הגנטי של תאים שנשרו מדופן המעי. היא מגלה יותר מ־90% ממקרי הסרטן ופחות ממחצית מהפוליפים המתקדמים — יותר מבדיקת FIT אחת. מנגד, יש בה יותר תוצאות חיוביות שמתבררות כאזעקת שווא, והיא יקרה בהרבה. בארצות הברית חוזרים עליה כל 3 שנים.

בדיקת דם: מחפשת בדם שברי DNA שמקורם בגידול. היא מגלה כ־80% ממקרי הסרטן, אבל רק כ־60% מהגידולים בשלב הראשון, ורק כ־13% מהפוליפים המתקדמים. כלומר, היא מגלה סרטן שכבר קיים וכמעט אינה מונעת אותו. האגודה האמריקאית לסרטן (ACS) קבעה בשנת 2026 שאינה בדיקה מועדפת, ושיש להציע אותה רק למי שמסרב לבדיקות האחרות.

קפסולת מעי גס: בולעים קפסולה עם מצלמה שמצלמת את המעי. נדרשת הכנה מלאה, כמו לקולונוסקופיה. היא מגלה כ־80% מהפוליפים בגודל 6 מ״מ ומעלה, ואינה יכולה להסיר אותם. היא מיועדת בעיקר למי שהקולונוסקופיה שלו לא הושלמה.

המשותף לכולן: תוצאה חיובית מחייבת קולונוסקופיה. אף אחת מהן אינה מחליפה אותה. ואם אתם כבר עושים בדיקת דם סמוי כל שנה או קולונוסקופיה במועד — אין סיבה להחליף אותן בבדיקת דם.

אם קרוב מדרגה ראשונה — הורה, אח, אחות או ילד — חלה בסרטן המעי הגס, הסיכון שלכם גבוה בערך פי 2 מהרגיל. הוא גבוה יותר כשהקרוב חלה בגיל צעיר, או כשיש יותר מקרוב אחד שחלה.

ההמלצה: קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני הגיל שבו אובחן הקרוב — המוקדם מביניהם. לדוגמה, אם האב אובחן בגיל 45, מתחילים בגיל 35. חוזרים על הבדיקה בדרך כלל כל 5 שנים. בישראל הקולונוסקופיה במצב הזה כלולה בסל.

במצב הזה הבדיקה המומלצת היא קולונוסקופיה, ולא בדיקת דם סמוי.

אם החולה במשפחה הוא קרוב רחוק יותר, כמו סב, דוד או בן דוד, בדרך כלל נוהגים כמו בסיכון רגיל. ספרו לרופא על כל המקרים במשפחה, כולל הגיל שבו אובחנו.

תלוי בסוג הפוליפ. פוליפ מתקדם אצל קרוב מדרגה ראשונה — אדנומה בגודל סנטימטר ומעלה, או עם שינויים מתקדמים בבדיקת המעבדה — נחשב בהנחיות האמריקאיות כמו סרטן אצל אותו קרוב. כלומר, מתחילים להיבדק מוקדם יותר.

פוליפ קטן ורגיל אצל קרוב משפחה הוא ממצא שכיח מאוד, ומשמעותו קטנה בהרבה.

בדרך כלל בני המשפחה אינם יודעים איזה פוליפ הוסר. כדאי לבקש מהקרוב את סיכום הקולונוסקופיה ואת תשובת המעבדה, ולהראות אותם לרופא.

כ־5% ממקרי סרטן המעי הגס נובעים מתסמונת תורשתית. השכיחה שבהן היא תסמונת לינץ׳; אחרות גורמות לריבוי פוליפים.

סימנים שמעוררים חשד: כמה קרובים שחלו באותו צד של המשפחה; אבחנה בגיל צעיר; אדם אחד שחלה ביותר מסרטן אחד; או יותר מ־10 אדנומות אצל אותו אדם.

במצבים האלה פונים לייעוץ גנטי. אם מתגלה תסמונת, המעקב מתחיל בגיל צעיר בהרבה ובתדירות גבוהה, וגם קרובי המשפחה יכולים להיבדק. פירוט במסמך על הבירור הגנטי שבאתר.

מחלת מעי דלקתית שמערבת את המעי הגס מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס. לכן ההמלצות לסיכון רגיל — בדיקת דם סמוי שנתית, או קולונוסקופיה פעם ב־10 שנים — אינן מתאימות לכם.

המעקב הוא בקולונוסקופיה, במרווחים קצרים יותר, שנקבעים לפי משך המחלה, היקפה ומידת הדלקת. את התוכנית קובע הגסטרואנטרולוג המטפל. פירוט בעמוד השאלות על מחלות המעי הדלקתיות.

כן, לפי נתונים מארצות הברית וממדינות מערביות נוספות. בארצות הברית המחלה עולה בכ־3% בשנה אצל אנשים מתחת לגיל 50, בעיקר גידולים בחלק התחתון של המעי ובחלחולת. הסיבה אינה ברורה; חושדים בשינויים באורח החיים ובתזונה.

עדיין, רוב החולים מבוגרים, והסיכון של אדם צעיר בודד נמוך. המסקנה המעשית אינה בדיקות סקר לכולם בגיל צעיר, אלא שני דברים: לא לזלזל בתסמינים בגלל הגיל, ולהכיר את הסיפור המשפחתי.

לא. בדיקת דם סמוי מיועדת לאנשים בלי תסמינים. כשיש תסמין, פונים לרופא — והוא מחליט על הבירור, שלעיתים קרובות הוא קולונוסקופיה. בדיקת דם סמוי תקינה אינה שוללת בעיה כשיש תסמינים.

התסמינים שמחייבים פנייה, בכל גיל: דם ביציאות או דימום מפי הטבעת; שינוי מתמשך בהרגלי היציאות; אנמיה מחוסר ברזל, חולשה או עייפות בלי הסבר; ירידה במשקל בלי סיבה; וכאבי בטן שאינם חולפים.

ברוב המקרים הסיבה אינה סרטן. ובכל זאת, אל תחכו למועד בדיקת הסקר ואל תניחו שמדובר בטחורים בלי שנבדקתם.

בישראל תוכנית הסקר נמשכת עד גיל 74. ההנחיות האמריקאיות ממליצות להמשיך עד גיל 75 למי שבריאותו טובה.

בגיל 76 עד 85 ההחלטה אישית. שוקלים את מצב הבריאות, את תוחלת החיים הצפויה ואת הבדיקות שנעשו בעבר. מי שמעולם לא נבדק ובריאותו טובה עשוי להרוויח מבדיקה גם בגיל הזה. מי שנבדק בקביעות ויש לו מחלות רקע קשות — פחות.

אחרי גיל 85 בדיקות סקר אינן מומלצות. הסיבה: התועלת של הסרת פוליפ מופיעה רק כעבור שנים, ואילו הסיכון בקולונוסקופיה עולה עם הגיל.

זה נכון לבדיקות סקר בלבד. תסמינים מבררים בכל גיל.

גורמי הסיכון המוכרים שאפשר להשפיע עליהם: עישון, אלכוהול, אכילה מרובה של בשר אדום ומעובד, השמנה ואורח חיים יושבני.

לכן ההמלצות פשוטות: לא לעשן, להמעיט באלכוהול, להפחית בשר אדום ומעובד, לאכול יותר ירקות, פירות ודגנים מלאים, לשמור על משקל תקין ולהיות פעילים גופנית.

אורח חיים בריא מפחית את הסיכון, אבל אינו מבטל אותו. הוא אינו מחליף בדיקת סקר — גם מי שחי בריא צריך להיבדק בגיל המתאים.

מחקרים מראים שנטילה קבועה של אספירין במשך שנים רבות קשורה לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס. ההשפעה מופיעה רק אחרי כעשר שנים של נטילה.

מנגד, אספירין מעלה את הסיכון לדימום במערכת העיכול ולדימום במוח. לכן אין ממליצים עליו לכל אחד. ההנחיות האמריקאיות מציעות לשקול אותו רק אצל אנשים מסוימים בגיל 50 עד 69, שיש להם גם סיכון מוגבר למחלת לב ואין להם סיכון מוגבר לדימום.

אל תתחילו ליטול אספירין על דעת עצמכם. ההחלטה נעשית עם הרופא, לפי מצבכם. ובכל מקרה, אספירין אינו תחליף לבדיקת סקר.