שאלות נפוצות על מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס
התשובות מבוססות על סרטוני ההסבר שבאתר, על הנחיות האגודה האמריקאית לסרטן (ACS) משנת 2026, על הנחיות איגודי הגסטרואנטרולוגיה האמריקאיים (ACG) משנת 2021 ו־(AGA) משנת 2023, ועל פרסומי משרד הבריאות וקופות החולים בישראל. אינן מחליפות ייעוץ אצל הרופא.
35 שאלות
בקצרה
- סרטן המעי הגס מתפתח לאט, בדרך כלל מפוליפ. לכן אפשר לא רק לגלות אותו מוקדם, אלא גם למנוע אותו.
- בישראל: בדיקת דם סמוי בצואה (FIT) פעם בשנה, מגיל 50 עד 74. כשיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה — קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל האבחנה של הקרוב.
- בדיקת דם סמוי חיובית מחייבת קולונוסקופיה, לא בדיקה חוזרת. בדיקה תקינה — חוזרים עליה בעוד שנה. בדיקת דם סמוי מורידה את הסיכון למות מסרטן המעי רק כשמקפידים לעשות אותה באופן עקבי — פעם בשנה (או פעם בשנתיים). בדיקה אחת בודדת אינה מספיקה.
- ייתכן שאין הבדל בין הבדיקות במניעת מוות. היתרון של קולונוסקופיה הוא במניעת המחלה עצמה: הפוליפ מוסר באותה בדיקה, וכך נחסכים גם ניתוח וכימותרפיה. קולונוסקופיה תקינה — חוזרים אחרי 10 שנים.
- דם ביציאות, שינוי מתמשך ביציאות, אנמיה או ירידה במשקל אינם עניין לבדיקת סקר. פונים לרופא, בכל גיל.
מתי לפנות לרופא
- דם ביציאות או דימום מפי הטבעת — בכל גיל.
- שינוי מתמשך בהרגלי היציאות: שלשול או עצירות שלא היו קודם.
- אנמיה מחוסר ברזל, חולשה או עייפות בלי הסבר.
- ירידה במשקל בלי סיבה, או כאבי בטן שאינם חולפים.
- בדיקת דם סמוי חיובית: קבעו קולונוסקופיה, ואל תחזרו על בדיקת הדם הסמוי.
- קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס, או כמה מקרים במשפחה: בררו מתי להתחיל להיבדק.
המחלה, המניעה והבדיקות
מהו סרטן המעי הגס, ואיך אפשר למנוע אותו?
סרטן המעי הגס מתפתח במעי הגס או בחלחולת, החלק האחרון של מערכת העיכול. ברוב המקרים הוא מתחיל כגידול קטן ושפיר על דופן המעי, שנקרא פוליפ. התהליך איטי ונמשך שנים רבות.
זה מה שמאפשר מניעה: בדיקת סקר מאתרת פוליפים ומאפשרת להסיר אותם לפני שהפכו לסרטן. היא גם מגלה סרטן בשלב מוקדם, כשהטיפול מצליח יותר.
בישראל מאובחנים כ־3,000 חולים חדשים בשנה. הסיכון של אדם בסיכון רגיל לחלות במהלך החיים הוא כ־4%.
הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם5:38סרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם0:55מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.קישורהאגודה למלחמה בסרטן — מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס (2023)קישורמרכז המחקר והמידע של הכנסת — בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן (פברואר 2023)
מה זה פוליפ? האם כל פוליפ הופך לסרטן?
פוליפ הוא גידול קטן על הדופן הפנימית של המעי. רוב הפוליפים לעולם לא יהפכו לסרטן. חלקם, בעיקר פוליפים מסוג אדנומה ופוליפים משוננים, עלולים להפוך לסרטן במשך שנים.
פוליפים שכיחים מאוד. במחקר גדול של קולונוסקופיות סקר, אצל כשליש מהנבדקים נמצאה אדנומה קטנה, ואצל כעשירית נמצא פוליפ מתקדם — גדול, או עם שינויים בתאים. אצל יותר ממחצית לא נמצא דבר.
יש פוליפים שקשה במיוחד לגלות: פוליפים משוננים (SSL), שנמצאים בעיקר בצד ימין של המעי הגס, ופוליפים שטוחים שמתפשטים לרוחב הדופן (LST). פוליפים משוננים הם המקור לכ־15% עד 30% ממקרי סרטן המעי הגס. הם מדממים מעט מאוד, ולכן בדיקת דם סמוי מגלה רק 5% עד 18% מהמשוננים שגודלם 1 ס״מ ומעלה. גם קולונוסקופיה וירטואלית מחמיצה רבים מהם: במחקר אקראי מהולנד נמצאו פוליפים משוננים בסיכון גבוה אצל 4.3% מהנבדקים בקולונוסקופיה, לעומת 0.8% בקולונוסקופיה וירטואלית — ומהשטוחים שבהם, 17 לעומת אף לא אחד. בקולונוסקופיה איכותית, עם הכנה טובה, רואים אותם ומסירים אותם באותה בדיקה.

אי אפשר לדעת למראה עין איזה פוליפ יהפוך לסרטן. לכן מסירים את הפוליפים שנמצאים בקולונוסקופיה ושולחים אותם לבדיקה במעבדה. לפי התוצאה הרופא קובע מתי הבדיקה הבאה.

הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם0:55מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרImperiale TF, Ransohoff DF, Itzkowitz SH, et al. Multitarget stool DNA testing for colorectal-cancer screening. N Engl J Med. 2014;370:1287–1297.מאמרChang LC, Shun CT, Hsu WF, et al. Fecal Immunochemical Test Detects Sessile Serrated Adenomas and Polyps With a Low Level of Sensitivity. Clin Gastroenterol Hepatol. 2017;15:872–879.מאמרIJspeert JE, Tutein Nolthenius CJ, Kuipers EJ, et al. CT-Colonography vs. Colonoscopy for Detection of High-Risk Sessile Serrated Polyps. Am J Gastroenterol. 2016;111:516–522.מאמרSingla N, et al. Almost One-Third of Large Sessile Serrated Polyps Are Missed on CT Colonography. Turk J Gastroenterol. 2021;32:837–842.
מי צריך בדיקת סקר לסרטן המעי הגס, ומאיזה גיל?
כל מי שבן 50 עד 74, גם אם הוא מרגיש מצוין. בדיקת סקר מיועדת דווקא לאנשים בלי תסמינים. (בארצות הברית הורד גיל תחילת הסקר ל־45, בעקבות עלייה בשיעור הסרטן בצעירים — ראו בשאלה הבאה.)
בישראל פועלת תוכנית לאומית: בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה, מגיל 50 עד 74. הבדיקה כלולה בסל הבריאות, ונעשית בבית. גם קולונוסקופיה מוכרת על ידי קופות החולים כבדיקת סקר ראשונה.
מי שנמצא בסיכון מוגבר מתחיל מוקדם יותר, ובקולונוסקופיה: מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה, מי שיש לו תסמונת תורשתית, ומי שחולה בקוליטיס כיבית או במחלת קרוהן של המעי הגס.
לפני הכול — זו באמת בדיקת סקר? בדיקת סקר מיועדת רק למי שאין לו שום סיבה אחרת להיבדק. זו כבר לא בדיקת סקר אם יש תסמין (דם ביציאות, שינוי מתמשך ביציאות, ירידה במשקל, כאבי בטן שאינם חולפים); ממצא בבדיקות (אנמיה או חוסר ברזל, בדיקת דם סמוי חיובית, עיבוי של דופן המעי בבדיקת הדמיה); קרוב משפחה שחלה או תסמונת תורשתית; מחלת מעי דלקתית; או פוליפים שהוסרו בעבר — אז זה מעקב. בכל המצבים האלה פונים לרופא, בכל גיל, ובדרך כלל הבדיקה היא קולונוסקופיה.
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם3:55קישורמשרד הבריאות — חוזר מינהל רפואה 12/2014: בדיקות דם סמוי בצואה, סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולתקישורמרכז המחקר והמידע של הכנסת — בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן (פברואר 2023)קישורשירותי בריאות כללית — בדיקת דם סמוי בצואה (עודכן 2024)קישורמכבי שירותי בריאות — בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: תנאי הזכאותמאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087מאמרCampos A, Shaukat A, Robertson DJ. Initial Screening for Colorectal Cancer (Clinical Decisions). N Engl J Med. 2026;395(11):1131–1133.
למה בארצות הברית מתחילים בגיל 45, ובישראל בגיל 50?
בארצות הברית המחלה נעשתה שכיחה יותר אצל אנשים מתחת לגיל 50. בעקבות זאת הורד שם גיל תחילת הסקר מ־50 ל־45: האגודה האמריקאית לסרטן (ACS) עשתה זאת בשנת 2018, וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPSTF) בשנת 2021. גם איגוד הגסטרואנטרולוגים האמריקאי (ACG) הצטרף בשנת 2021.
ההמלצה לגיל 45 מוגדרת שם כהמלצה מסויגת: היא נשענת בעיקר על מודלים ממוחשבים ועל נתוני תחלואה, ולא על ניסויים שבדקו סקר בגיל הזה. ההמלצה לגיל 50 ומעלה היא המלצה חזקה.
בישראל התוכנית הלאומית מתחילה בגיל 50. אם אתם בני 45 עד 49, בלי תסמינים ובלי סיפור משפחתי, אתם לא «מאחרים». אם יש לכם תסמינים או קרוב משפחה שחלה, הכללים שונים — ראו בשאלות בהמשך.
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם3:55מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.קישורמשרד הבריאות — חוזר מינהל רפואה 12/2014: בדיקות דם סמוי בצואה, סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולתמאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרCarethers JM, May FP. Next-Generation Noninvasive Colorectal Cancer Screening. Annu Rev Med. 2026;77:161–175.
דם סמוי, קולונוסקופיה או קולונוסקופיה וירטואלית — מה ההבדל?אינפוגרפיקה
אלה שלוש הבדיקות העיקריות. ההבדלים ביניהן בטבלה:

| דם סמוי בצואה | קולונוסקופיה | קולונוסקופיה וירטואלית | |
|---|---|---|---|
| איך | דגימת צואה בבית | מצלמה גמישה דרך פי הטבעת, בטשטוש | צילום CT של המעי הגס, בלי טשטוש |
| הכנה | אין | ניקוי מלא של המעי | ניקוי מלא של המעי |
| כל כמה זמן | פעם בשנה | פעם ב־10 שנים, אם תקינה | פעם ב־5 שנים לפי ההנחיות האמריקאיות |
| מה היא מגלה | דם שאינו נראה לעין. מגלה את רוב מקרי הסרטן, כרבע מהפוליפים המתקדמים, ורק מעטים מהפוליפים הקטנים — וכמעט לא את הפוליפים המשוננים והשטוחים | סרטן ופוליפים, גם קטנים, שטוחים ומשוננים, לאורך כל המעי הגס | סרטן ופוליפים גדולים: מזהה כ־90% מהפוליפים הגדולים מ־1 ס״מ, בתנאי שאינם שטוחים. רוב הפוליפים הקטנים מ־1 ס״מ אינם מתגלים. מחמיצה רבים מהפוליפים המשוננים והשטוחים |
| מניעת סרטן | בעיקר גילוי מוקדם. מונעת סרטן רק דרך הקולונוסקופיה שאחרי תוצאה חיובית | מונעת את המחלה עצמה: הפוליפ מוסר באותה בדיקה | גילוי. מניעה רק דרך הקולונוסקופיה שאחריה |
| אם נמצא ממצא | צריך קולונוסקופיה | הפוליפ מוסר באותה בדיקה | צריך קולונוסקופיה |
| חסרונות | צריך לחזור כל שנה | פולשנית. סיכון קטן לדימום או לנקב. צריך מלווה | קרינה במינון נמוך, שמצטברת כשחוזרים על הבדיקה כל 5 שנים |
| בישראל | בסל, בגיל 50 עד 74 | מוכרת על ידי קופות החולים כבדיקת סקר ראשונה. בסל גם אחרי דם סמוי חיובי, בסיפור משפחתי ובהוריה רפואית | אינה חלק מתוכנית הסקר. בררו בקופה |
דם סמוי וקולונוסקופיה וירטואלית הן בדיקות בשני שלבים: אם נמצא ממצא, צריך קולונוסקופיה כדי להשלים את הבירור. קולונוסקופיה היא בדיקה בשלב אחד — מה שנמצא מוסר באותה בדיקה.
רוב הפוליפים הקטנים, השטוחים והמשוננים אינם מתגלים בבדיקת דם סמוי או בקולונוסקופיה וירטואלית; קולונוסקופיה היא הבדיקה שמוצאת אותם ומסירה אותם באותה בדיקה — ולכן היא הבדיקה המדויקת ביותר, והיחידה מביניהן שמונעת סרטן ישירות. במניעת מוות מהמחלה ההבדל בין הבדיקות קטן יותר, ותלוי בעיקר בשאלה אם עושים אותן בפועל — ראו בשאלה הבאה.
אין בדיקה אחת שמתאימה לכולם. הבדיקה הטובה ביותר היא זו שאתם עושים בפועל, ובזמן.
יש גם בדיקות חדשות יותר — DNA בצואה, בדיקות דם וקפסולה. עליהן בשאלה נפרדת בהמשך.
הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם2:49מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרCarethers JM, May FP. Next-Generation Noninvasive Colorectal Cancer Screening. Annu Rev Med. 2026;77:161–175.מאמרImperiale TF, Ransohoff DF, Itzkowitz SH, et al. Multitarget stool DNA testing for colorectal-cancer screening. N Engl J Med. 2014;370:1287–1297.מאמרCampos A, Shaukat A, Robertson DJ. Initial Screening for Colorectal Cancer (Clinical Decisions). N Engl J Med. 2026;395(11):1131–1133.
האם קולונוסקופיה מונעת סרטן טוב יותר מבדיקת דם סמוי?אינפוגרפיקה
צריך להפריד בין שתי שאלות. במניעת מוות מסרטן המעי הגס — ההבדל בין הבדיקות קטן, ובמחקרים שבהם הוזמנו אנשים לבדיקה עד היום לא הוכח שאחת מהן עדיפה. במניעת המחלה עצמה — לקולונוסקופיה יש יתרון: היא רואה את הפוליפ ומסירה אותו באותה בדיקה, לפני שהפך לסרטן. מי שלא חלה אינו זקוק לניתוח, לכימותרפיה או להקרנות. לכן קולונוסקופיה היא אחת הבדיקות המעטות ברפואה שמונעות סרטן, ולא רק מגלות אותו. במעקב של עד 23 שנה אחרי הסרת אדנומות בקולונוסקופיה, התמותה מסרטן המעי הגס הייתה נמוכה בכמחצית (53%) מהצפוי.
כ־80% עד 90% ממקרי סרטן המעי הגס מתפתחים מפוליפים — אדנומות ופוליפים משוננים. לכן הסרתם באותה בדיקה היא מה שמונע את המחלה, ולא רק מגלה אותה מוקדם.
לפי הזמנה, או לפי ביצוע? במחקרי סקר מדווחים שני סוגי תוצאות. «לפי הזמנה» — בודקים את כל מי שהוזמן, גם את מי שלא הגיע. «לפי ביצוע» — רק את מי שעבר את הבדיקה בפועל. הניתוח לפי הזמנה עונה על השאלה «מה קורה כשמציעים בדיקה לאוכלוסייה», והניתוח לפי ביצוע — על השאלה «מה ארוויח אם אעשה אותה». בדיקה שלא נעשתה אינה מועילה, טובה ככל שתהיה.

מה הראה המחקר הגדול על קולונוסקופיה: בניסוי המבוקר הגדול היחיד, שנערך בצפון אירופה, הזמינו חלק מהמשתתפים לקולונוסקופיה אחת, והשוו אותם למי שלא הוזמן. אחרי 13 שנים היו בקבוצה שהוזמנה 19% פחות מקרי סרטן (1.46% מול 1.80%), והירידה בתמותה הייתה קטנה, כ־12%, ולא מובהקת סטטיסטית (0.41% מול 0.47%). אבל רק 42% מהמוזמנים הגיעו לבדיקה. בדיקה שלא נעשתה אינה יכולה להועיל, ולכן התוצאה בקרב כל המוזמנים צנועה.
כשבוחנים רק את מי שעבר את הקולונוסקופיה בפועל, כ־45% פחות מקרי סרטן, והירידה בתמותה לא הייתה מובהקת. חשוב לדייק: זו הערכה סטטיסטית מתוקנת, ולא השוואה אקראית ישירה, ולכן היא ודאית פחות. ועדיין, זה המספר שנוגע למי ששואל «מה ארוויח אם אעשה את הבדיקה».
ומה לגבי דם סמוי: בדיקות דם סמוי שנעשות בקביעות הפחיתו את התמותה בניסויים גדולים. בתוכנית מאורגנת בקליפורניה, שהתבססה בעיקר על בדיקת FIT שנתית, התמותה ירדה בכמחצית והתחלואה ברבע. במחקר הספרדי (COLONPREV) הוזמנו כ־57 אלף איש לקולונוסקופיה אחת או לבדיקת FIT פעם בשנתיים. רק 32% מהמוזמנים לקולונוסקופיה ו־40% מהמוזמנים לדם סמוי נבדקו בפועל. לפי הזמנה, התמותה מסרטן המעי אחרי 10 שנים הייתה כמעט זהה — 0.22% מול 0.24%. כשרוב המוזמנים לא נבדקו, ההשוואה מודדת בעיקר כמה אנשים הגיעו לבדיקה, ופחות את איכות הבדיקה עצמה. ובמודלים ממוחשבים, בדיקת FIT בכל שנה מתקרבת מאוד לקולונוסקופיה פעם ב־10 שנים.
אבל יש לכך תנאי: בכל שנה, בלי לדלג. בדיקת דם סמוי אחת מגלה כשלושה רבעים ממקרי הסרטן ורק כרבע מהפוליפים המתקדמים, כי לא כל נגע מדמם בכל יום. מה שהוחמץ השנה אמור להתגלות בבדיקה של השנה הבאה, או זו שאחריה. מי שמדלג על שנים מוותר על ההזדמנויות האלה. במציאות, רק כמחצית מהנבדקים מתמידים לאורך כמה סבבים. ותוצאה חיובית מועילה רק אם עושים אחריה קולונוסקופיה.

כמה באמת מתמידים? במחקר אמריקאי הוגרלו כ־3,500 איש לקולונוסקופיה אחת או לבדיקת דם סמוי שנתית. 84% עשו את הקולונוסקופיה. בקבוצת הדם הסמוי 73% עשו את הבדיקה הראשונה — אבל רק 38% התמידו ארבע שנים ברציפות. אצל מי שלא התמידו התגלו פוליפים מתקדמים פי 14 פחות מאשר בקבוצת הקולונוסקופיה.
ולצד השני: קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית, עם הכנה ועם סיכון קטן לסיבוכים. בחרו יחד עם הרופא בבדיקה שתתמידו בה.
והעיקר: בדיקה שנעשית טובה יותר מבדיקה טובה יותר שלא נעשית.

הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם2:49מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.מאמרBretthauer M, Løberg M, Wieszczy P, et al. Effect of Colonoscopy Screening on Risks of Colorectal Cancer and Related Death (NordICC). N Engl J Med. 2022;387:1547–1556.מאמרCastells A, Quintero E, Bujanda L, et al. Effect of invitation to colonoscopy versus faecal immunochemical test screening on colorectal cancer mortality (COLONPREV). Lancet. 2025;405:1231–1239.מאמרZauber AG, Winawer SJ, O'Brien MJ, et al. Colonoscopic polypectomy and long-term prevention of colorectal-cancer deaths (National Polyp Study). N Engl J Med. 2012;366:687–696.מאמרCampos A, Shaukat A, Robertson DJ. Initial Screening for Colorectal Cancer (Clinical Decisions). N Engl J Med. 2026;395(11):1131–1133.מאמרZauber AG, Winawer SJ, O'Brien MJ, et al. Randomized Trial of Facilitated Adherence to Screening Colonoscopy vs Sequential Fecal-Based Blood Test. Gastroenterology. 2023;165:252–266.מאמרKaminski MF, Kalager M, Løberg M, et al. Long-term effects of colonoscopy screening on colorectal cancer incidence and mortality: a multicountry, population-based randomised controlled trial. Lancet. 2026;407(10541):1787–1795. PMID: 42102826.
בדיקת דם סמוי בצואה
מהי בדיקת דם סמוי בצואה (FIT)?
בדיקת מעבדה שמחפשת בצואה כמויות זעירות של דם, שאינן נראות לעין. פוליפים גדולים וגידולים נוטים לדמם מעט, ולכן דם כזה יכול להיות סימן מוקדם.
בישראל משתמשים רק בשיטת FIT. היא מזהה חלבון של דם אנושי בלבד, ולכן אין צורך בדיאטה מיוחדת או בהפסקת תרופות לפני הבדיקה. היא החליפה את הבדיקה הישנה, שדרשה הגבלות תזונה וכמה דגימות.
בדיקה אחת מגלה כשלושה רבעים ממקרי הסרטן, אבל רק כרבע מהפוליפים המתקדמים — הגדולים, או אלה שיש בהם שינויים בתאים. זו הסיבה שחוזרים עליה כל שנה: הכוח שלה בהתמדה.
בדיקת דם סמוי מורידה את הסיכון למות מסרטן המעי רק כשמקפידים לעשות אותה באופן עקבי — פעם בשנה (או פעם בשנתיים). בדיקה אחת בודדת אינה מספיקה.
רוב הפוליפים הקטנים אינם מתגלים בבדיקת דם סמוי. קולונוסקופיה היא הבדיקה שמוצאת אותם ומסירה אותם באותה בדיקה.
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם2:49קישורמשרד הבריאות — חוזר מינהל רפואה 12/2014: בדיקות דם סמוי בצואה, סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולתמאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרCarethers JM, May FP. Next-Generation Noninvasive Colorectal Cancer Screening. Annu Rev Med. 2026;77:161–175.מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.
איך עושים בדיקת דם סמוי בצואה?
מקבלים ערכה מהמרפאה או מהמעבדה של הקופה. בבית לוקחים דגימה קטנה מהצואה בעזרת המקלון שבערכה, סוגרים את המבחנה ומחזירים אותה למעבדה. מספיקה דגימה אחת.

אין צורך בצום, בדיאטה או בהפסקת תרופות. משך הזמן שמותר לשמור את הדגימה, ואם לשמור אותה במקרר, משתנים בין הקופות. פעלו לפי ההוראות שבערכה.
אל תעשו את הבדיקה בזמן וסת או כשיש דימום פעיל מטחורים. חכו שהדימום ייפסק.
הבדיקה אינה מתאימה למי שיש לו תסמינים — כולל דם ביציאה או בניגוב, גם כשנראה שמקורו בטחורים — וגם לא למי שיש לו סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס, מחלת מעי דלקתית או פוליפים בעבר. במצבים האלה פונים לרופא, ובדרך כלל הבדיקה המתאימה היא קולונוסקופיה.
מקורקישורשירותי בריאות כללית — בדיקת דם סמוי בצואה (עודכן 2024)קישורמכבי שירותי בריאות — בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: תנאי הזכאותקישורמכבי שירותי בריאות — בדיקת דם סמוי (בצואה): מדריך הבדיקהמאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083
בדיקת דם סמוי חיובית — מה עושים?
קובעים קולונוסקופיה. תוצאה חיובית אינה אבחנה של סרטן, אבל היא מחייבת בירור. אל תחזרו על בדיקת הדם הסמוי: גם אם הבדיקה החוזרת תקינה, היא אינה מבטלת את התוצאה החיובית.
ברוב המקרים הסיבה אינה סרטן. אצל כרבע מהנבדקים עם תוצאה חיובית נמצא בקולונוסקופיה פוליפ מתקדם, ואצל כמחצית נמצא פוליפ כלשהו מסוג אדנומה. סרטן נמצא אצל מיעוט קטן.
אל תדחו. ההנחיות ממליצות לעשות את הקולונוסקופיה בתוך חצי שנה לכל היותר, ועדיף מוקדם ככל האפשר. דחייה ממושכת קשורה לסיכון גבוה יותר לגלות מחלה בשלב מתקדם.
הקולונוסקופיה היא גם הבירור וגם הטיפול: אם יימצא פוליפ, ברוב המקרים אפשר להסיר אותו באותה בדיקה.
מקורסרטוןדם סמוי בצואה להבין את התוצאות4:42סרטוןדם סמוי בצואה להבין את התוצאות2:10מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.קישורמרכז המחקר והמידע של הכנסת — בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן (פברואר 2023)קישורשירותי בריאות כללית — בדיקת דם סמוי בצואה (עודכן 2024)
אחרי בדיקת דם סמוי חיובית — אפשר לעשות קולונוסקופיה וירטואלית במקום?
לא. מרגע שבדיקת הדם הסמוי חיובית, זו כבר לא בדיקת סקר אלא בירור של ממצא — והבירור נעשה בקולונוסקופיה רגילה. כך קובעות ההנחיות: תוצאה חיובית בכל בדיקת סקר שאינה קולונוסקופיה מחייבת קולונוסקופיה.
הסיבה: אחרי תוצאה חיובית הסיכוי למצוא פוליפ גבוה — אצל כמחצית מהנבדקים נמצא פוליפ מסוג אדנומה. קולונוסקופיה וירטואלית אינה יכולה להסיר פוליפ או לקחת דגימה, ולכן כל ממצא בה מחייב קולונוסקופיה רגילה נוספת, ולעיתים הכנה נוספת. בנוסף, רוב הפוליפים הקטנים מ־1 ס״מ והפוליפים השטוחים אינם מתגלים בה.
בקולונוסקופיה הבירור והטיפול נעשים באותה בדיקה: ברוב המקרים פוליפ שנמצא מוסר מיד.
חוששים מהבדיקה, מההכנה או מהסיבוכים? דברו על כך עם הרופא לפני שמוותרים עליה. קולונוסקופיה וירטואלית שמורה למצבים שבהם קולונוסקופיה רגילה אינה אפשרית או לא הושלמה, וההחלטה על כך היא של הרופא.
מקורמאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087סרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם2:49
יש לי טחורים — אולי הדם הסמוי מגיע מהם?
ייתכן. דם סמוי יכול להגיע מטחורים, מפיסורה, מדלקת במעי, מפוליפ או מגידול. בדיקת הצואה אינה יודעת להבחין ביניהם.
לכן גם מי שיש לו טחורים צריך קולונוסקופיה אחרי תוצאה חיובית. אי אפשר להניח שהטחורים הם ההסבר בלי לבדוק.
מקורסרטוןדם סמוי בצואה להבין את התוצאות4:42מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087קישורשאלות נפוצות על טחורים ופיסורה
בדיקת דם סמוי תקינה — האם זה אומר שאין לי סרטן?
תוצאה תקינה מרגיעה, אבל אינה שוללת לגמרי. בדיקה אחת מחמיצה כרבע ממקרי הסרטן ואת רוב הפוליפים, כי לא כל נגע מדמם בכל יום.
לכן חוזרים על הבדיקה כל שנה, בכל שנה. בדיקת דם סמוי מורידה את הסיכון למות מסרטן המעי רק כשמקפידים לעשות אותה באופן עקבי — פעם בשנה (או פעם בשנתיים). בדיקה אחת בודדת אינה מספיקה, ומי שמדלג על שנים מאבד חלק גדול מהתועלת.
אם מופיעים תסמינים — דם ביציאות, שינוי בהרגלי היציאות, אנמיה או ירידה במשקל — פנו לרופא גם אם בדיקת הדם הסמוי האחרונה הייתה תקינה.
מקורמאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.קישורשירותי בריאות כללית — בדיקת דם סמוי בצואה (עודכן 2024)
קולונוסקופיה ופוליפים
מאיזה גיל עושים קולונוסקופיה?
תלוי בסיבה. למי שבסיכון רגיל ובלי תסמינים, גיל הסקר בישראל הוא 50 (בארצות הברית — 45; ראו «למה בארצות הברית מתחילים בגיל 45, ובישראל בגיל 50?» ו«האם סרטן המעי הגס באמת עולה אצל צעירים?»). התוכנית הלאומית מבוססת על בדיקת דם סמוי שנתית, וקולונוסקופיה נעשית כשהתוצאה חיובית. קולונוסקופיה מוכרת על ידי קופות החולים גם כבדיקת סקר ראשונה: מי שמעדיף אותה פונה לרופא המשפחה.
כשיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס — מגיל 40, או 10 שנים לפני הגיל שבו אובחן הקרוב, המוקדם מביניהם.
כשיש תסמינים, כמו דם ביציאות או אנמיה מחוסר ברזל — בכל גיל, לפי החלטת הרופא.
בתסמונות תורשתיות ובמחלות מעי דלקתיות הגיל נקבע אישית, ולעיתים הוא צעיר בהרבה.
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם3:55מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.קישורמשרד הבריאות — חוזר מינהל רפואה 12/2014: בדיקות דם סמוי בצואה, סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולתקישורשירותי בריאות כללית — בדיקת קולונוסקופיה: הזכויות שלך (עודכן 2025)קישורמכבי שירותי בריאות — קולונוסקופיה לחברים בקבוצות סיכון: תנאי הזכאות
כל כמה זמן צריך קולונוסקופיה?אינפוגרפיקה
אם הקולונוסקופיה הייתה תקינה, ההכנה הייתה טובה ואתם בסיכון רגיל — פעם ב־10 שנים. ההגנה עשויה להימשך אף יותר: במחקר פולני על כ־166 אלף נבדקים שעברו קולונוסקופיה תקינה אחת, הסיכון לחלות היה נמוך ב־72% והסיכון למות מהמחלה נמוך ב־81% מאשר באוכלוסייה הכללית, לאורך עד 17 שנה — בעיקר כשהבדיקה הייתה איכותית. זה מרווח הזמן הארוך ביותר מבין בדיקות הסקר.
אם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה — בדרך כלל פעם ב־5 שנים.
אם הוסרו פוליפים — לפי מספרם, גודלם וסוגם: בין חצי שנה ל־10 שנים. פירוט בשאלה הבאה.
אם ההכנה לא הייתה מספקת, או שהבדיקה לא הושלמה, הרופא עשוי להמליץ לחזור עליה מוקדם יותר. את המועד קובע הרופא שביצע את הבדיקה, והוא רשום בסיכום הבדיקה.

הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם3:55מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087מאמרGupta S, Lieberman D, Anderson JC, et al. Recommendations for Follow-Up After Colonoscopy and Polypectomy: A Consensus Update by the US Multi-Society Task Force on Colorectal Cancer. Gastroenterology. 2020;158(4):1131–1153.e5.קישורשירותי בריאות כללית — בדיקת קולונוסקופיה: הזכויות שלך (עודכן 2025)קישורמכבי שירותי בריאות — קולונוסקופיה לחברים בקבוצות סיכון: תנאי הזכאותמאמרCampos A, Shaukat A, Robertson DJ. Initial Screening for Colorectal Cancer (Clinical Decisions). N Engl J Med. 2026;395(11):1131–1133.מאמרPilonis ND, Bugajski M, Wieszczy P, et al. Long-Term Colorectal Cancer Incidence and Mortality After a Single Negative Screening Colonoscopy. Ann Intern Med. 2020;173:81–91.
הסירו לי פוליפ — מתי הקולונוסקופיה הבאה?אינפוגרפיקה
זה תלוי במה שנמצא: כמה פוליפים, מה גודלם, ומה הראתה הבדיקה במעבדה. ההמלצות המקובלות, למי שאין לו סיפור משפחתי או מחלת מעי:
| מה נמצא | הקולונוסקופיה הבאה בעוד |
|---|---|
| בדיקה תקינה, בלי פוליפים | 10 שנים |
| אדנומה אחת או שתיים, קטנות מסנטימטר | 7 עד 10 שנים |
| 3 עד 4 אדנומות, קטנות מסנטימטר | 3 עד 5 שנים |
| 5 עד 10 אדנומות, קטנות מסנטימטר | 3 שנים |
| אדנומה בגודל סנטימטר ומעלה, או עם מאפיינים מתקדמים בבדיקת המעבדה | 3 שנים |
| יותר מ־10 אדנומות בבדיקה אחת | שנה |
| פוליפ גדול, 2 ס״מ ומעלה, שהוסר בחלקים | חצי שנה |
המספרים האלה הם מסגרת, לא מרשם. הרופא שלכם קובע את המועד, ומביא בחשבון גם את איכות ההכנה, בדיקות קודמות, סיפור משפחתי וגיל. לפוליפים משוננים יש כללים דומים, עם כמה הבדלים.
מי שהוסרו לו אדנומה אחת או שתיים קטנות נמצא בסיכון כמעט רגיל — ולכן אין צורך בקולונוסקופיה תכופה. אחרי גיל 75 ההחלטה אם להמשיך במעקב היא אישית.
עד הקולונוסקופיה הבאה אין צורך בבדיקת דם סמוי, אלא אם הרופא המליץ אחרת.

הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורמאמרGupta S, Lieberman D, Anderson JC, et al. Recommendations for Follow-Up After Colonoscopy and Polypectomy: A Consensus Update by the US Multi-Society Task Force on Colorectal Cancer. Gastroenterology. 2020;158(4):1131–1153.e5.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083
האם קולונוסקופיה מסוכנת? מה הסיבוכים?אינפוגרפיקה
קולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה, אבל לא נטולת סיכון. שני הסיבוכים המשמעותיים הם דימום משמעותי — בערך 15 מקרים לכל 10,000 בדיקות סקר — ונקב בדופן המעי, בערך 3 מקרים לכל 10,000 בדיקות סקר, וכ־8 כשכורתים פוליפ.
הסיכון גבוה יותר כשמסירים פוליפ, ועולה עם הגיל. בגיל 75 עד 79 הסיכון לאירוע חריג בחודש שאחרי הבדיקה כפול בערך מהסיכון בגיל 70 עד 74.
סיבוכים נדירים יותר קשורים לטשטוש, כמו הפרעה בנשימה או בלב, ולחומר ההכנה, כמו התייבשות או הפרעה במלחים. לכן חשוב לדווח מראש על מחלות לב, כליות וסוכרת ועל תרופות קבועות, בעיקר מדללי דם.

הנתונים בטבלה
| נושא | נתון | מקור |
|---|---|---|
| סרטן מעי, בקבוצה שהוזמנה (רק 42% הגיעו), 13 שנים | 1.46% מול 1.80% | NordICC 2026 |
| מוות מסרטן המעי, בקבוצה שהוזמנה, 13 שנים | 0.41% מול 0.47%, לא מובהק | NordICC 2026 |
| סרטן מעי, אצל מי שעברו את הבדיקה | כ־45% פחות | NordICC 2026 |
| מוות מסרטן המעי אחרי קולונוסקופיית סקר (תצפית, 88,902 איש, 22 שנה) | כשני שלישים פחות | Nishihara 2013 |
| אחרי פוליפ מתקדם: עם מעקב לפי ההמלצה / בלי | כמו האוכלוסייה / פי 4 | Cottet 2012 |
| במהלך החיים, מתוך 10,000: יחלו / ימותו מסרטן המעי | כ־400 / כ־200 | SEER |
| ניקוב, מתוך 10,000 בדיקות (בסקר / עם כריתת פוליפ) | כ־3 / כ־8 | USPSTF 2021; Reumkens 2016 |
| דימום משמעותי, מתוך 10,000 בדיקות | כ־15 | USPSTF 2021 |
| פגיעה בטחול, מתוך 100,000 | כ־6 | Lv 2026 |
| מוות בגלל הבדיקה, מתוך 100,000 | 2–3 | Lv 2026; Reumkens 2016 |
| ניקוב קטן שמתגלה בזמן הבדיקה — נסגר בקליפס | כ־9 מכל 10 | ESGE 2020 |
«במהלך החיים» ו«בבדיקה אחת» הן יחידות שונות — לכן הן מוצגות בנפרד.
קולונוסקופיה גם אינה מושלמת: לעיתים רחוקות פוליפ או גידול אינם מתגלים. הכנה טובה מקטינה את הסיכוי לכך.
אחרי הבדיקה, כאב בטן חזק, חום או דימום משמעותי מחייבים פנייה דחופה.

הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורמאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרLin JS, Perdue LA, Henrikson NB, Bean SI, Blasi PR. Screening for Colorectal Cancer: Updated Evidence Report and Systematic Review for the US Preventive Services Task Force. JAMA. 2021;325(19):1978–1998.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087קישורמתי פונים בדחיפות?מאמרKaminski MF, Kalager M, Løberg M, et al. Long-term effects of colonoscopy screening on colorectal cancer incidence and mortality: a multicountry, population-based randomised controlled trial. Lancet. 2026;407(10541):1787–1795. PMID: 42102826.
האם ההכנה לקולונוסקופיה קשה?
ההכנה היא החלק הפחות נעים, אבל היא ברת ביצוע — וחשובה מאוד. מעי נקי מאפשר לרופא לראות גם פוליפים קטנים ושטוחים. כשההכנה אינה מספקת, ממצאים עלולים להתפספס, ולעיתים צריך לחזור על הבדיקה.
ההכנה כוללת כמה ימים של תזונה דלת סיבים, יום של נוזלים צלולים ושתיית חומר ניקוי בשתי מנות. את הפרטים המלאים תמצאו בעמוד השאלות על ההכנה לקולונוסקופיה ובדפי ההכנה שבאתר.
מקורסרטוןדם סמוי בצואה להבין את התוצאות3:33קישורשאלות נפוצות על ההכנה לקולונוסקופיהקישורהכנה לבדיקות אנדוסקופיות — דפי ההכנה והסרטוניםמאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083
קולונוסקופיה וירטואלית ובדיקות חדשות
קולונוסקופיה וירטואלית — האם היא מחליפה קולונוסקופיה?אינפוגרפיקה
רק בחלקה. קולונוסקופיה וירטואלית היא צילום CT של המעי הגס. מנפחים את המעי באוויר או בגז דרך צינורית דקה, ומצלמים. הבדיקה קצרה, ואין צורך בטשטוש.
היא מגלה היטב גידולים ופוליפים גדולים: היא מזהה כ־90% מהפוליפים הגדולים מ־1 ס״מ, בתנאי שאינם שטוחים.
רוב הפוליפים הקטנים מ־1 ס״מ אינם מתגלים בה, והיא חלשה גם בפוליפים שטוחים ומשוננים. גם בבדיקת דם סמוי רוב הפוליפים הקטנים אינם מתגלים. קולונוסקופיה היא הבדיקה שמוצאת אותם ומסירה אותם באותה בדיקה.
והעיקר: הבדיקה אינה יכולה להסיר פוליפ או לקחת דגימה. אם נמצא ממצא, צריך קולונוסקופיה רגילה — ולעיתים הכנה נוספת.
לכן היא בדיקת גילוי, ולא בדיקה שמונעת בעצמה. היא מתאימה בעיקר למי שאינו יכול לעבור קולונוסקופיה רגילה, או שהקולונוסקופיה שלו לא הושלמה.

הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם2:49מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083קישורהאגודה למלחמה בסרטן — מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס (2023)קישורשירותי בריאות כללית — קולונוסקופיה וירטואלית: מדריך הכנה לבדיקה
קולונוסקופיה וירטואלית — צריך הכנה? יש קרינה? מי זכאי בישראל?
הכנה: כן. צריך לנקות את המעי כמעט כמו לפני קולונוסקופיה רגילה — תזונה דלת סיבים, נוזלים צלולים וחומר משלשל. מי שמקווה לחסוך את ההכנה יתאכזב.
קרינה: כן. בכל בדיקה המינון נמוך — בשיטות הצילום החדשות, 1 עד 5 מיליסיוורט. אבל הקרינה מצטברת: מי שחוזר על הבדיקה כל 5 שנים, מגיל 50 עד 74, עובר עד חמש בדיקות. הסיכון מבדיקה אחת קטן; ובכל זאת כדאי להביא את ההצטברות בחשבון כשבוחרים בדיקת סקר לשנים רבות.
ממצאים מקריים: הצילום מראה גם איברים אחרים בבטן. לעיתים מתגלים בהם ממצאים שרובם אינם משמעותיים, אבל דורשים בירור נוסף.
זכאות: בישראל הבדיקה אינה חלק מתוכנית הסקר הלאומית. לפי המידע שמפרסמת כללית, היא ניתנת דרך הביטוח המשלים, בהשתתפות עצמית, למי שאינו יכול לעבור קולונוסקופיה רגילה. התנאים משתנים בין הקופות ומתעדכנים, ולכן בררו בקופה שלכם לפני שאתם קובעים תור.
בהנחיות האמריקאיות, מי שבוחר בבדיקה הזאת כבדיקת סקר חוזר עליה כל 5 שנים.
מקורמאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.קישורשירותי בריאות כללית — קולונוסקופיה וירטואלית: הזכויות שלך (עודכן 2025)קישורשירותי בריאות כללית — קולונוסקופיה וירטואלית: מדריך הכנה לבדיקה
בדיקות חדשות: דם, DNA בצואה וקפסולה — האם הן זמינות בישראל?
כמעט שלא. למיטב ידיעתנו, נכון לספטמבר 2026 הבדיקות האלה אינן כלולות בסל הבריאות ואינן חלק מתוכנית הסקר הלאומית, שמבוססת על בדיקת FIT בלבד. אם מציעים לכם אחת מהן באופן פרטי, כדאי לדעת מה היא יודעת לעשות ומה לא.
בדיקת DNA או RNA בצואה: בדיקת צואה ביתית שמחפשת, בנוסף לדם, שינויים בחומר הגנטי של תאים שנשרו מדופן המעי. היא מגלה יותר מ־90% ממקרי הסרטן ופחות ממחצית מהפוליפים המתקדמים — יותר מבדיקת FIT אחת. מנגד, יש בה יותר תוצאות חיוביות שמתבררות כאזעקת שווא, והיא יקרה בהרבה. בארצות הברית חוזרים עליה כל 3 שנים.
בדיקת דם: מחפשת בדם שברי DNA שמקורם בגידול. היא מגלה כ־80% ממקרי הסרטן, אבל רק כ־60% מהגידולים בשלב הראשון, ורק כ־13% מהפוליפים המתקדמים. כלומר, היא מגלה סרטן שכבר קיים וכמעט אינה מונעת אותו. האגודה האמריקאית לסרטן (ACS) קבעה בשנת 2026 שאינה בדיקה מועדפת, ושיש להציע אותה רק למי שמסרב לבדיקות האחרות.
יש גם בדיקות דם שמחפשות סוגי סרטן רבים בבת אחת, ומוצעות לעיתים באופן פרטי. בניסוי גדול באנגליה, עם יותר מ־140 אלף משתתפים (2026), בדיקה כזו לא הפחיתה גילוי של סרטן בשלב מתקדם. היא אינה מחליפה את בדיקת הדם הסמוי או את הקולונוסקופיה.
קפסולת מעי גס: בולעים קפסולה עם מצלמה שמצלמת את המעי. נדרשת הכנה מלאה, כמו לקולונוסקופיה. היא מגלה כ־80% מהפוליפים בגודל 6 מ״מ ומעלה, ואינה יכולה להסיר אותם. היא מיועדת בעיקר למי שהקולונוסקופיה שלו לא הושלמה.
המשותף לכולן: תוצאה חיובית מחייבת קולונוסקופיה. אף אחת מהן אינה מחליפה אותה. ואם אתם כבר עושים בדיקת דם סמוי כל שנה או קולונוסקופיה במועד — אין סיבה להחליף אותן בבדיקת דם.
מקורמאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרCarethers JM, May FP. Next-Generation Noninvasive Colorectal Cancer Screening. Annu Rev Med. 2026;77:161–175.מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.קישורמשרד הבריאות — חוזר מינהל רפואה 12/2014: בדיקות דם סמוי בצואה, סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולתמאמרSasieni P, Johnson P, Round T, et al. Effect of Screening with Multicancer Early-Detection Test on Late-Stage Cancer Diagnosis. N Engl J Med. 2026;395(14):1374–1386.
סיפור משפחתי וסיכון מוגבר
יש במשפחה סרטן המעי הגס — מתי להתחיל להיבדק?
אם קרוב מדרגה ראשונה — הורה, אח, אחות או ילד — חלה בסרטן המעי הגס, הסיכון שלכם גבוה בערך פי 2 מהרגיל. הוא גבוה יותר כשהקרוב חלה בגיל צעיר, או כשיש יותר מקרוב אחד שחלה.
ההמלצה: קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני הגיל שבו אובחן הקרוב — המוקדם מביניהם. לדוגמה, אם האב אובחן בגיל 45, מתחילים בגיל 35. חוזרים על הבדיקה בדרך כלל כל 5 שנים. בישראל הקולונוסקופיה במצב הזה כלולה בסל.
במצב הזה הבדיקה המומלצת היא קולונוסקופיה, ולא בדיקת דם סמוי.
אם הקרוב אובחן לפני גיל 50, או שיש כמה חולים באותו צד של המשפחה — כדאי גם לשקול ייעוץ גנטי. ייתכן שמדובר בתסמונת תורשתית, ואז המעקב שונה. כדאי לברר אם הגידול של הקרוב נבדק לתסמונת לינץ׳: בישראל בודקים כך כשגרה גידולי מעי גס שאובחנו עד גיל 70, ואיגוד הגנטיקאים ממליץ לבדוק כל גידול.
אם החולה במשפחה הוא קרוב רחוק יותר, כמו סב, דוד או בן דוד, בדרך כלל נוהגים כמו בסיכון רגיל. ספרו לרופא על כל המקרים במשפחה, כולל הגיל שבו אובחנו.
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם4:20מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרMonahan KJ, Bradshaw N, Dolwani S, et al. Guidelines for the management of hereditary colorectal cancer from the BSG/ACPGBI/UKCGG. Gut. 2020;69(3):411–444.קישורשירותי בריאות כללית — בדיקת קולונוסקופיה: הזכויות שלך (עודכן 2025)קישורמכבי שירותי בריאות — קולונוסקופיה לחברים בקבוצות סיכון: תנאי הזכאותקישורמרכז המחקר והמידע של הכנסת — בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן (פברואר 2023)קישורהאגודה למלחמה בסרטן — מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס (2023)מאמרמשרד הבריאות, חטיבת הרפואה. חוזר 13/2020 — בדיקות אונקוגנטיות בחולי סרטן.
לקרוב משפחה שלי הסירו פוליפ — האם גם אני בסיכון?
תלוי בסוג הפוליפ. פוליפ מתקדם אצל קרוב מדרגה ראשונה — אדנומה בגודל סנטימטר ומעלה, או עם שינויים מתקדמים בבדיקת המעבדה — נחשב בהנחיות האמריקאיות כמו סרטן אצל אותו קרוב. כלומר, מתחילים להיבדק מוקדם יותר.
פוליפ קטן ורגיל אצל קרוב משפחה הוא ממצא שכיח מאוד, ומשמעותו קטנה בהרבה.
מצב אחר לגמרי הוא קרוב שהוסרו לו פוליפים רבים — 10 ומעלה לאורך השנים. זה יכול להעיד על תסמונת תורשתית של ריבוי פוליפים, ואז מומלץ ייעוץ גנטי.
בדרך כלל בני המשפחה אינם יודעים איזה פוליפ הוסר, וכמה. כדאי לבקש מהקרוב את סיכומי הקולונוסקופיה ואת תשובות המעבדה, ולהראות אותם לרופא.
הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורמאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.מאמרMonahan KJ, Bradshaw N, Dolwani S, et al. Guidelines for the management of hereditary colorectal cancer from the BSG/ACPGBI/UKCGG. Gut. 2020;69(3):411–444.
מתי חושדים בתסמונת תורשתית, כמו תסמונת לינץ׳?
כ־5% ממקרי סרטן המעי הגס נובעים מתסמונת תורשתית. השכיחה שבהן היא תסמונת לינץ׳; אחרות גורמות לריבוי פוליפים.
סימנים שמעוררים חשד: אבחנה של סרטן המעי הגס או הרחם לפני גיל 50; כמה קרובים שחלו באותו צד של המשפחה, בסרטן המעי, הרחם או גידולים קשורים אחרים; אדם אחד שחלה ביותר מסרטן אחד; ריבוי פוליפים — בדרך כלל 10 אדנומות ומעלה אצל אותו אדם; או גידול שנמצא בו, בבדיקה במעבדה, חסר בחלבוני התיקון (MMR).
במצבים האלה פונים לייעוץ גנטי. אם מתגלה תסמונת, המעקב מתחיל בגיל צעיר בהרבה ובתדירות גבוהה, וגם קרובי המשפחה יכולים להיבדק — ולהתחיל מעקב לפני שחלו. פירוט במסמך על הבירור הגנטי שבאתר.
מקורעלוןברור גנטי לסרטן מעי משפחתי7 עמ׳מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרMonahan KJ, Bradshaw N, Dolwani S, et al. Guidelines for the management of hereditary colorectal cancer from the BSG/ACPGBI/UKCGG. Gut. 2020;69(3):411–444.מאמרHodan R, Gupta S, Weiss JM, et al. Genetic/Familial High-Risk Assessment: Colorectal, Endometrial, and Gastric, Version 3.2024, NCCN Clinical Practice Guidelines in Oncology. J Natl Compr Canc Netw. 2024;22(10):695–711.מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.סרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם4:42
בדיקה גנטית לסרטן המעי — למי היא מתאימה, ואיך עושים אותה בישראל?
הבדיקה מיועדת לחולים ולבריאים שהסיכוי שלהם לשאת שינוי גנטי מוגבר. חולים: מי שאובחן בסרטן המעי הגס לפני גיל 50; מי שבגידול שלו נמצא חסר בחלבוני התיקון (MMR); מי שיש לו ריבוי פוליפים; ומי שיש לו סיפור משפחתי חשוד. בריאים: מי שבמשפחתו כבר נמצאה מוטציה; מי שקרוב מדרגה ראשונה שלו חלה בסרטן המעי או הרחם לפני גיל 50; או כשיש כמה חולים באותו צד של המשפחה.
עדיף לבדוק קודם את בן המשפחה שחלה. התוצאה שלו מכוונת את הבדיקה לכל השאר: אם נמצאה אצלו מוטציה, קרוביו נבדקים רק לה.
בישראל הבדיקה נעשית אחרי ייעוץ גנטי, בדרך כלל במכון גנטי. לחולי סרטן, הייעוץ המקדים יכול להינתן גם על ידי הרופא המטפל. הבדיקה המקובלת היא פאנל — בדיקת דם אחת שבודקת כמה עשרות גנים בבת אחת — והיא בסל הבריאות למי שעומד בקריטריונים. אחרי התשובה יש ייעוץ גנטי נוסף.
תשובה תקינה אינה שוללת נטייה משפחתית כשהסיפור המשפחתי חזק: המעקב נקבע אז לפי הסיפור המשפחתי. ולפעמים מתגלה שינוי שמשמעותו אינה ברורה עדיין (VUS). רוב השינויים האלה מתבררים בהמשך כחסרי משמעות, ואין לשנות בגללם את המעקב.
פירוט — במסמך על הבירור הגנטי שבאתר.
מקורעלוןברור גנטי לסרטן מעי משפחתי7 עמ׳מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרMonahan KJ, Bradshaw N, Dolwani S, et al. Guidelines for the management of hereditary colorectal cancer from the BSG/ACPGBI/UKCGG. Gut. 2020;69(3):411–444.מאמרHodan R, Gupta S, Weiss JM, et al. Genetic/Familial High-Risk Assessment: Colorectal, Endometrial, and Gastric, Version 3.2024, NCCN Clinical Practice Guidelines in Oncology. J Natl Compr Canc Netw. 2024;22(10):695–711.
מהי תסמונת לינץ׳, ואיזה מעקב צריך?
תסמונת לינץ׳ היא הנטייה התורשתית השכיחה לסרטן המעי הגס. היא נגרמת משינוי באחד הגנים שמתקנים טעויות בדנ״א (MLH1, MSH2, MSH6, PMS2 או EPCAM), ועוברת בתורשה: לכל ילד של נשא יש סיכוי של 50% לרשת אותה. כאחד מכל 300 אנשים הוא נשא, ורובם אינם יודעים זאת.
התסמונת מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולסרטן הרחם, וגם לסרטן השחלות, הקיבה, המעי הדק ודרכי השתן. מידת הסיכון תלויה בגן: גבוהה ב־MLH1 וב־MSH2, ונמוכה יותר ב־MSH6 וב־PMS2.
איך מגלים: בישראל בודקים כשגרה כל גידול של המעי הגס שאובחן עד גיל 70 לחסר בחלבוני התיקון (MMR), ואיגוד הגנטיקאים ממליץ לבדוק בכל גיל. בדיקה חריגה היא סיבה לבירור גנטי — וכך מאותרות גם משפחות בלי סיפור משפחתי בולט.
המעקב נקבע לפי הגן: קולונוסקופיה מגיל 25 לנשאי MLH1 ו־MSH2, ומגיל 35 לנשאי MSH6 ו־PMS2, כל 2 עד 3 שנים (בנשאי PMS2 אפשר לשקול כל 5 שנים). בנשים יש גם מעקב גינקולוגי, ובגיל מתאים — דיון בניתוח מניעתי של הרחם והשחלות. לכל הנשאים מומלצת בדיקה להליקובקטר וטיפול בו, ולעיתים גם גסטרוסקופיה.
אספירין יומי מפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס אצל נשאים. ההחלטה עליו — אישית, עם הרופא. עישון, עודף משקל ואלכוהול מעלים את הסיכון; פעילות גופנית מפחיתה אותו.
ביהודים אשכנזים שלוש מוטציות שכיחות (בגנים MSH2 ו־MSH6) אחראיות לרוב המשפחות שאותרו. גם כשהן לא נמצאו, ייתכן שינוי אחר — ולכן הבדיקה המלאה היא פאנל.
מקורעלוןברור גנטי לסרטן מעי משפחתי7 עמ׳מאמרSeppälä TT, Latchford A, Negoi I, et al. European guidelines from the EHTG and ESCP for Lynch syndrome: an updated third edition of the Mallorca guidelines based on gene and gender. Br J Surg. 2021;108(5):484–498.מאמרMonahan KJ, Bradshaw N, Dolwani S, et al. Guidelines for the management of hereditary colorectal cancer from the BSG/ACPGBI/UKCGG. Gut. 2020;69(3):411–444.מאמרHodan R, Gupta S, Weiss JM, et al. Genetic/Familial High-Risk Assessment: Colorectal, Endometrial, and Gastric, Version 3.2024, NCCN Clinical Practice Guidelines in Oncology. J Natl Compr Canc Netw. 2024;22(10):695–711.מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרGoldberg Y, et al. Lynch syndrome in high risk Ashkenazi Jews in Israel. Fam Cancer. 2014;13(1):65–73.מאמרמשרד הבריאות, חטיבת הרפואה. חוזר 13/2020 — בדיקות אונקוגנטיות בחולי סרטן.
נמצאו לי הרבה פוליפים — האם זו תסמונת תורשתית?
לפעמים. ריבוי פוליפים מסוג אדנומה — בדרך כלל 10 ומעלה, במצטבר בכל הבדיקות — מצדיק ייעוץ גנטי, במיוחד בגיל צעיר. בישראל מומלץ בירור גנטי כשנמצאו יותר מ־20 אדנומות, או יותר מ־10 עם גורם סיכון נוסף, כמו גיל צעיר מ־50 או סרטן מעי במשפחה.
התסמונות העיקריות: פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי (FAP), שבו מתפתחים מאות עד אלפי פוליפים, וצורה מתונה שלו (AFAP); ופוליפוזיס על רקע הגן MUTYH (MAP), שעובר בתורשה רצסיבית — שני ההורים נשאים, והמחלה מופיעה אצל אחים ולא בכל דור. נשאות של עותק אחד של MUTYH כמעט אינה מעלה את הסיכון.
גם ריבוי פוליפים מסוג משונן (serrated) יכול להיות תסמונת, אך בה לא נמצא גן אחראי, והאבחנה נעשית לפי מספר הפוליפים וגודלם.
כשמתגלה תסמונת, המעקב צמוד: ב־FAP קולונוסקופיה כבר מגיל 12, וב־MAP מגיל 18 עד 20 — ובשתיהן גם גסטרוסקופיה. לעיתים מומלץ ניתוח מניעתי. גם קרובי המשפחה נבדקים.
מקורעלוןברור גנטי לסרטן מעי משפחתי7 עמ׳מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרMonahan KJ, Bradshaw N, Dolwani S, et al. Guidelines for the management of hereditary colorectal cancer from the BSG/ACPGBI/UKCGG. Gut. 2020;69(3):411–444.מאמרZaffaroni G, Mannucci A, Koskenvuo L, et al. Updated European guidelines for clinical management of FAP, MAP, GAPPS and other rare adenomatous polyposis syndromes: a joint EHTG-ESCP revision. Br J Surg. 2024;111(5):znae070.
נמצא אצלי APC I1307K — מה זה אומר?
זהו שינוי נפוץ בגן APC, שנמצא אצל 5% עד 9% מהיהודים האשכנזים. הוא מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס בערך פי 2 — לסיכון של 5% עד 10% לאורך החיים. זה אינו FAP — מדובר בשינוי בחדירות נמוכה.
המלצת המעקב: קולונוסקופיה כל 5 שנים — גם בלי סיפור משפחתי. ההנחיות האמריקאיות (כפי שמצוטטות בנייר העמדה הישראלי) ממליצות להתחיל בגיל 40; האיגוד הבינלאומי לגידולים תורשתיים במערכת העיכול (InSiGHT, 2023) — בגיל 45 עד 50.
חשוב לדעת: השינוי הזה אינו מסביר לבדו ריבוי מקרי סרטן במשפחה. לכן המעקב של קרובי המשפחה נקבע לפי הסיפור המשפחתי — גם למי שלא ירש את השינוי. קרובים מדרגה ראשונה בגירים יכולים להיבדק לשינוי; אין טעם לבדוק ילדים. אם יש במשפחה כמה חולים, כדאי ייעוץ גנטי לבירור רחב יותר.
מקורעלוןברור גנטי לסרטן מעי משפחתי7 עמ׳מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרValle L, Katz LH, Latchford A, et al. Position statement of the International Society for Gastrointestinal Hereditary Tumours (InSiGHT) on APC I1307K and cancer risk. J Med Genet. 2023;60(11):1035–1043.
אני ממוצא אשכנזי — האם כדאי לי לעשות בדיקה גנטית?
בקרב יהודים אשכנזים יש כמה שינויים גנטיים שכיחים (מוטציות מייסד). הבולטים: מוטציות בגנים BRCA1 ו־BRCA2, שנמצאות אצל אחד מכל 40 אשכנזים ומעלות בעיקר את הסיכון לסרטן השד והשחלות; שלוש מוטציות של תסמונת לינץ׳; והשינוי APC I1307K.
נייר העמדה של הגנטיקאים בישראל ממליץ להציע בדיקת סקר למוטציות השכיחות לכל אישה בריאה ממוצא אשכנזי, מלא או חלקי, מגיל 25.
לגבי סרטן המעי: כשיש במשפחה סרטן מעי בגיל צעיר, כמה חולים, או ריבוי פוליפים — הבדיקה המתאימה היא ייעוץ גנטי ופאנל, ולא רק בדיקת המוטציות השכיחות. בדיקה שלילית של המוטציות השכיחות אינה שוללת שינוי אחר.
מקורעלוןברור גנטי לסרטן מעי משפחתי7 עמ׳מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרGoldberg Y, et al. Lynch syndrome in high risk Ashkenazi Jews in Israel. Fam Cancer. 2014;13(1):65–73.
יש לי מוטציה ב־BRCA1 או BRCA2 (או בגן אחר) — צריך סקר לסרטן הלבלב?
רוב נשאי המוטציות לא יחלו בסרטן הלבלב, אבל אצל חלקם הסיכון גבוה מספיק כדי לשקול מעקב. באוכלוסייה הכללית הסיכון לאורך החיים נמוך מ־2%. בנשאי BRCA2 הוא מוערך ב־5% עד 10%, ובנשאי BRCA1 הוא נמוך יותר, עד כ־5%. אחד מכל 40 יהודים ממוצא אשכנזי נושא מוטציה באחד משני הגנים האלה, ולכן השאלה שכיחה בישראל.
סרטן הלבלב מתגלה בדרך כלל בשלב מתקדם. מטרת המעקב היא לגלות גידול קטן, או שינוי טרום־סרטני, בשלב שבו ניתוח יכול לרפא.
איך בודקים: פעם בשנה, MRI של הלבלב (MRCP) או אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS) — בדיקה דרך הפה, בטשטוש, עם מתמר אולטרסאונד בקצה האנדוסקופ. מרכזים רבים משלבים את שתי הבדיקות או מחליפים ביניהן. בדרך כלל מתחילים בגיל 50, או 10 שנים לפני הגיל שבו חלה הקרוב הצעיר ביותר במשפחה — המוקדם מביניהם.
מי מתאים — לפי הגן (ההנחיות האמריקאיות של NCCN, 2026):
STK11 (תסמונת פויץ־ייגרס) ו־CDKN2A: הסיכון גבוה מ־15%. ממליצים לשקול מעקב גם בלי סיפור משפחתי, ומגיל צעיר יותר: ב־STK11 מגיל 30 עד 35, וב־CDKN2A מגיל 40.
BRCA2 ו־ATM: מאז 2024 מציעים לשקול מעקב מגיל 50 גם כשאף אחד במשפחה לא חלה בסרטן הלבלב.
BRCA1, PALB2, תסמונת לינץ׳ (MLH1, MSH2, MSH6, EPCAM) ו־TP53: לשקול מעקב רק אם קרוב מדרגה ראשונה או שנייה, מאותו צד של המשפחה, חלה בסרטן הלבלב. בנשאי PMS2 אין המלצה למעקב לבלב.
ההנחיות אינן אחידות, בעיקר לגבי נשאי BRCA בלי סיפור משפחתי. איגוד האנדוסקופיה האמריקאי (ASGE, 2022) מציע מעקב לכל נשאי BRCA1 ו־BRCA2 מגיל 50, גם בלי סיפור משפחתי. הקונסורציום הבינלאומי למעקב לבלב (CAPS, 2020) ואיגוד הגסטרואנטרולוגיה האמריקאי (AGA, 2020) ממליצים על מעקב בנשאי BRCA1 ו־BRCA2 רק כשיש סרטן לבלב במשפחה — בדרך כלל אצל קרוב מדרגה ראשונה (ב־BRCA2, לפי CAPS, גם כששני קרובים מכל דרגה חלו). נייר העמדה של הגנטיקאים בישראל (2023) זהיר עוד יותר: לשקול מעקב בנשאי BRCA רק כשקרוב מדרגה ראשונה, או שני קרובים מדרגה שנייה מאותו צד, חלו בסרטן הלבלב.
מה ידוע על התועלת: במחקר המעקב הגדול CAPS5 בארצות הברית, רוב הגידולים שהתגלו במסגרת המעקב היו בשלב הראשון. כ־73% ממי שהסרטן שלהם התגלה במעקב היו בחיים אחרי 5 שנים — הרבה מעבר למקובל בסרטן הלבלב. עם זאת, עדיין אין מחקר מבוקר שהוכיח שהמעקב מאריך חיים, ומספר החולים במחקרים קטן.
החסרונות: בבדיקות מתגלות לעיתים קרובות ציסטות קטנות ושינויים לא ברורים. רובם אינם מסוכנים ואינם דורשים טיפול, אבל הם עלולים לגרום לדאגה ולבדיקות נוספות. מיעוט קטן מהנבדקים מגיע לניתוח בלבלב, ובכמחצית מהניתוחים האלה מתברר בדיעבד שלא נמצא סרטן או שינוי טרום־סרטני משמעותי. ניתוח בלבלב הוא ניתוח גדול, עם סיבוכים לא מעטים.
סוכרת שהופיעה לראשונה אצל אדם בסיכון מוגבר היא סיבה לפנות לרופא ולהתחיל בירור של הלבלב, בכל גיל. במסגרת המעקב בודקים גם סוכר בצום או המוגלובין מסוכרר (HbA1c).
ההחלטה על מעקב היא אישית, ונעשית אחרי שיחה על התועלת והמגבלות. מתייעצים עם גסטרואנטרולוג, ואת המעקב עושים במרכז עם ניסיון במעקב לבלב בסיכון גבוה, שבו צוות רב־תחומי מחליט מה עושים בכל ממצא. ספרו לרופא על כל מקרה של סרטן הלבלב במשפחה ובאיזה גיל אובחן.
מקורמאמרCheng HH, Giri VN, Goggins M, et al. NCCN Guidelines Insights: Genetic/Familial High-Risk Assessment: Breast, Ovarian, Pancreatic, and Prostate, Version 2.2026. J Natl Compr Canc Netw. 2026;24(2):2–10.מאמרNational Comprehensive Cancer Network. NCCN Guidelines: Genetic/Familial High-Risk Assessment: Breast, Ovarian, and Pancreatic, Version 1.2025 — Pancreatic Cancer Screening (PANC-A). 2024.מאמרSawhney MS, Calderwood AH, Thosani NC, et al. ASGE guideline on screening for pancreatic cancer in individuals with genetic susceptibility: summary and recommendations. Gastrointest Endosc. 2022;95(5):817–826.מאמרGoggins M, Overbeek KA, Brand R, et al. Management of patients with increased risk for familial pancreatic cancer: updated recommendations from the International Cancer of the Pancreas Screening (CAPS) Consortium. Gut. 2020;69(1):7–17.מאמרAslanian HR, Lee JH, Canto MI. AGA Clinical Practice Update on Pancreas Cancer Screening in High-Risk Individuals: Expert Review. Gastroenterology. 2020;159(1):358–362.מאמרSyngal S, Brand RE, Church JM, et al. ACG Clinical Guideline: Genetic Testing and Management of Hereditary Gastrointestinal Cancer Syndromes. Am J Gastroenterol. 2015;110(2):223–262.מאמרConroy T, Pfeiffer P, Vilgrain V, et al. Pancreatic cancer: ESMO Clinical Practice Guideline for diagnosis, treatment and follow-up. Ann Oncol. 2023;34(11):987–1002.מאמרDbouk M, Katona BW, Brand RE, et al. The Multicenter Cancer of Pancreas Screening Study: Impact on Stage and Survival. J Clin Oncol. 2022;40(28):3257–3266.מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.
יש לי קוליטיס כיבית או קרוהן — איזה מעקב אני צריך?
מחלת מעי דלקתית שמערבת את המעי הגס מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס. לכן ההמלצות לסיכון רגיל — בדיקת דם סמוי שנתית, או קולונוסקופיה פעם ב־10 שנים — אינן מתאימות לכם.
המעקב הוא בקולונוסקופיה, במרווחים קצרים יותר, שנקבעים לפי משך המחלה, היקפה ומידת הדלקת. את התוכנית קובע הגסטרואנטרולוג המטפל. פירוט בעמוד השאלות על מחלות המעי הדלקתיות.
מקורקישורמחלות המעי הדלקתיות — האם יש סיכון לסרטן?מאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.קישורמרכז המחקר והמידע של הכנסת — בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן (פברואר 2023)
האם סרטן המעי הגס באמת עולה אצל צעירים?
כן, לפי נתונים מארצות הברית וממדינות מערביות נוספות. בארצות הברית המחלה עולה בכ־3% בשנה אצל אנשים מתחת לגיל 50, בעיקר גידולים בחלק התחתון של המעי ובחלחולת. הסיבה אינה ברורה; חושדים בשינויים באורח החיים ובתזונה.
עדיין, רוב החולים מבוגרים, והסיכון של אדם צעיר בודד נמוך. המסקנה המעשית אינה בדיקות סקר לכולם בגיל צעיר, אלא שני דברים: לא לזלזל בתסמינים בגלל הגיל, ולהכיר את הסיפור המשפחתי.
מי שאובחן בסרטן המעי הגס לפני גיל 50 צריך בירור גנטי — גם כשבדיקת הגידול לתסמונת לינץ׳ תקינה. במחקר בריטי נמצאה אצל כ־16% מהחולים הצעירים מוטציה תורשתית, והממצא חשוב גם לקרובי המשפחה.
מקורמאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמראיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל. נייר עמדה — בירור אונקוגנטי. ההסתדרות הרפואית בישראל, ספטמבר 2023.מאמרMonahan KJ, Bradshaw N, Dolwani S, et al. Guidelines for the management of hereditary colorectal cancer from the BSG/ACPGBI/UKCGG. Gut. 2020;69(3):411–444.
תסמינים, גיל ואורח חיים
יש לי דם ביציאות — האם לעשות בדיקת דם סמוי?
לא. בדיקת דם סמוי מיועדת לאנשים בלי תסמינים. כשיש תסמין, פונים לרופא — והוא מחליט על הבירור, שלעיתים קרובות הוא קולונוסקופיה. בדיקת דם סמוי תקינה אינה שוללת בעיה כשיש תסמינים.
התסמינים שמחייבים פנייה, בכל גיל: דם ביציאות או דימום מפי הטבעת; שינוי מתמשך בהרגלי היציאות; אנמיה מחוסר ברזל, חולשה או עייפות בלי הסבר; ירידה במשקל בלי סיבה; וכאבי בטן שאינם חולפים.
ברוב המקרים הסיבה אינה סרטן. ובכל זאת, אל תחכו למועד בדיקת הסקר ואל תניחו שמדובר בטחורים בלי שנבדקתם.
הסבר בתנועהפוליפים במעי הגס: מה הם, איך מסירים, ומתי חוזרים?
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם4:42מאמרScreening for colorectal cancer (Patient Page). CA Cancer J Clin. 2026;e70087. doi:10.3322/caac.70087קישורהאגודה למלחמה בסרטן — מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס (2023)קישורמכבי שירותי בריאות — בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: תנאי הזכאות
עד איזה גיל ממשיכים בבדיקות?
בישראל תוכנית הסקר נמשכת עד גיל 74. ההנחיות האמריקאיות ממליצות להמשיך עד גיל 75 למי שבריאותו טובה.
בגיל 76 עד 85 ההחלטה אישית. שוקלים את מצב הבריאות, את תוחלת החיים הצפויה ואת הבדיקות שנעשו בעבר. מי שמעולם לא נבדק ובריאותו טובה עשוי להרוויח מבדיקה גם בגיל הזה. מי שנבדק בקביעות ויש לו מחלות רקע קשות — פחות.
אחרי גיל 85 בדיקות סקר אינן מומלצות. הסיבה: התועלת של הסרת פוליפ מופיעה רק כעבור שנים, ואילו הסיכון בקולונוסקופיה עולה עם הגיל.
זה נכון לבדיקות סקר בלבד. תסמינים מבררים בכל גיל.
מקורמאמרWolf AMD, Hoffman RM, Walter LC, et al. Colorectal cancer screening: An update to the American Cancer Society guideline, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;e70083. doi:10.3322/caac.70083מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.מאמרIssaka RB, Chan AT, Gupta S. AGA Clinical Practice Update on Risk Stratification for Colorectal Cancer Screening and Post-Polypectomy Surveillance: Expert Review. Gastroenterology. 2023;165(5):1280–1291.קישורמשרד הבריאות — חוזר מינהל רפואה 12/2014: בדיקות דם סמוי בצואה, סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת
איך מפחיתים את הסיכון? תזונה, פעילות גופנית ועישון
גורמי הסיכון המוכרים שאפשר להשפיע עליהם: עישון, אלכוהול, אכילה מרובה של בשר אדום ומעובד, השמנה ואורח חיים יושבני.
לכן ההמלצות פשוטות: לא לעשן, להמעיט באלכוהול, להפחית בשר אדום ומעובד, לאכול יותר ירקות, פירות ודגנים מלאים, לשמור על משקל תקין ולהיות פעילים גופנית.
אורח חיים בריא מפחית את הסיכון, אבל אינו מבטל אותו. הוא אינו מחליף בדיקת סקר — גם מי שחי בריא צריך להיבדק בגיל המתאים.
מקורסרטוןסרטן המעי הגס וגילוי מוקדם1:53מאמרMcCabe MA, Mauro AJ, Schoen RE. Novel colorectal cancer screening methods — opportunities and challenges. Nat Rev Clin Oncol. 2025;22(8):581–591.מאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.קישורהאגודה למלחמה בסרטן — מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס (2023)
האם אספירין מונע סרטן המעי הגס?
מחקרים מראים שנטילה קבועה של אספירין במשך שנים רבות קשורה לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס. ההשפעה מופיעה רק אחרי כעשר שנים של נטילה.
מנגד, אספירין מעלה את הסיכון לדימום במערכת העיכול ולדימום במוח. לכן אין ממליצים עליו לכל אחד. ההנחיות האמריקאיות מציעות לשקול אותו רק אצל אנשים מסוימים בגיל 50 עד 69, שיש להם גם סיכון מוגבר למחלת לב ואין להם סיכון מוגבר לדימום.
אל תתחילו ליטול אספירין על דעת עצמכם. ההחלטה נעשית עם הרופא, לפי מצבכם. ובכל מקרה, אספירין אינו תחליף לבדיקת סקר.
מקורמאמרShaukat A, Kahi CJ, Burke CA, Rabeneck L, Sauer BG, Rex DK. ACG Clinical Guidelines: Colorectal Cancer Screening 2021. Am J Gastroenterol. 2021;116(3):458–479.
הבהרה רפואית. מידע להסבר ולידע כללי בלבד. אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא. פרטים

