חיים עם התרופה: תופעות לוואי, שריר והפסקה

0:00בחילה בשבועות הראשונים — סימן שמשהו לא בסדר? ברוב המקרים, לא. תופעות הלוואי השכיחות הן בעיכול: בחילה, הקאות, שלשול או עצירות. הן מופיעות בעיקר בתחילת הטיפול ואחרי העלאת מינון. רובן קלות עד בינוניות, ונחלשות עם הזמן. בניסויים של וויגובי, כמעט אחד מכל שניים חש בחילה. אבל רק כארבעה אחוזים הפסיקו את הטיפול בגלל תופעות העיכול. ארוחות קטנות ופחות שומניות, לעצור כשמרגישים שובע, ולשתות מספיק.

0:31ואם קשה — מדברים עם הרופא על קצב העלאת המינון. הקאות או שלשול שלא מאפשרים לשתות — פונים לצוות המטפל. ויש סימנים שמחייבים בדיקה: כאב חזק בבטן העליונה שלא חולף, או שמקרין לגב, או שמגיע עם חום או הצהבה. דלקת לבלב נדירה, ולדלקת בכיס המרה יש סיכון מוגבר קטן. אבל כאב כזה — פונים לבדיקה. ולפני בדיקה כמו אנדוסקופיה, או פעולה בהרדמה או בטשטוש — מספרים לצוות שאתם מקבלים את התרופה.

1:05ושאלה שחוזרת — סרטן. בחיות מעבדה, התרופות גרמו לגידול נדיר בבלוטת התריס; בבני אדם זה לא ידוע. מי שיש לו או במשפחה סרטן כזה — מספר לרופא. ובמחקר ישראלי בכחצי מיליון חולי סוכרת, לא נמצאה עלייה בסרטן הלבלב בשבע שנים מתחילת הטיפול. ומה עם השריר? גם עם התרופה, כרבע ממה שיורד הוא מסה רזה — כמו בירידה בלי תרופה. כדי לשמור עליה: חלבון — אפשר להתחיל ממנו את הארוחה — ואימוני כוח, פעמיים-שלוש בשבוע.

1:40בפרק הקודם ראינו שכשמפסיקים, המשקל חוזר. בניסוי עם וויגובי, שנה אחרי סוף הטיפול חזרו בממוצע כשני שלישים מהירידה. זה ממוצע, ואצל כל אחד זה שונה. לכן את ההפסקה מתכננים עם הרופא, עם מעקב. לא מפסיקים לבד. ואם התרופה אינה מתאימה, אינה מספיקה, או אינה הבחירה שלכם — מה עוד יש? בהתחלה — ארוחות קטנות ושתייה. חלבון ואימוני כוח. ואת ההפסקה — רק עם הרופא.

2:12המקורות מופיעים על המסך. המידע בסרטון הוא כללי ואינו מחליף הערכה רפואית אישית. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המצב האישי שלכם. בפרק הבא: בלון, טיפול אנדוסקופי או ניתוח — איך בוחרים.