שאלות נפוצות על טיפולים ותרופות בקרוהן ובקוליטיס
התשובות מבוססות על סרטוני ההסבר ומסמכי האתר, על אפליקציות התרופות, ועל ההנחיות העדכניות של האיגוד האירופי (ECCO) והאמריקאי (AGA). אינן מחליפות החלטה משותפת עם הרופא המטפל.
35 שאלות
בקצרה
- אין «תרופה הכי טובה». את הטיפול בוחרים יחד עם הרופא, לפי סוג המחלה, חומרתה, מה שכבר ניסיתם וההעדפות שלכם.
- סטרואידים מרגיעים התלקחות, אבל אינם טיפול קבוע. מי שנזקק להם שוב ושוב צריך טיפול שחוסך סטרואידים.
- המטרה היא ריפוי הדלקת במעי, לא רק הקלה בתסמינים. גם כשמרגישים טוב ממשיכים בטיפול ובבדיקות המעקב.
- מחלה לא מטופלת מסוכנת יותר מהטיפול. לפני טיפול מתקדם משלימים בדיקות וחיסונים, ולא מפסיקים טיפול לבד.
פנו מיד למוקד רפואי דחוף או לחדר מיון
- 6 יציאות דמיות ביום או יותר, עם חום, דופק מהיר או חולשה.
- כאב בטן חזק, או בטן נפוחה ורגישה.
- הקאות שאינן נשלטות או שמונעות שתייה, או הפסקה של יציאות וגזים.
- דימום רב, דם כהה או צואה שחורה, סחרחורת או עילפון.
- סימני התייבשות: מעט שתן, יובש בפה, סחרחורת בעמידה.
- חום גבוה, עם או בלי צמרמורות, בזמן טיפול שמדכא את מערכת החיסון.
- כאב ונפיחות ברגל, או קוצר נשימה פתאומי: חשד לקריש דם.
- כאב ונפיחות ליד פי הטבעת עם חום, צמרמורות או כאב חזק מאוד.
מתי לפנות לרופא
- חום, צמרמורות, שיעול מתמשך או סימן אחר לזיהום בזמן הטיפול. אל תפסיקו את הטיפול לבד.
- פריחה עם שלפוחיות בצד אחד של הגוף, חשד לשלבקת חוגרת.
- שלשול חדש או החמרה בזמן הטיפול, לבדיקת צואה לחיידקים ולקלוסטרידיום.
- שלשול שמופיע אחרי אנטיביוטיקה.
- שכחה חוזרת של מנות, או זריקה או עירוי שהתעכבו.
- כאב או נפיחות חדשים או מחמירים ליד פי הטבעת, גם בלי חום: בדיקה עוד היום (חשד למורסה).
אילו טיפולים יש לקרוהן ולקוליטיס?אינפוגרפיקה
מסלזין (רפאסל, אסקול, פנטסה) — בכדורים, בנרות או בחוקן; הבסיס בקוליטיס קלה עד בינונית.
סטרואידים — לטיפול קצר בהתלקחות: פרדניזון, שפועל בכל הגוף, ובודזוניד — בודיזון למעי הדק וקורטימנט למעי הגס — שלשניהם השפעה מערכתית פחותה מפרדניזון.
תרופות מווסתות חיסון — אזתיופרין (אימורן), 6-MP (פורינטול) ומתוטרקסט.
טיפולים מתקדמים — תרופות ביולוגיות בזריקה תת־עורית או בעירוי, ומולקולות קטנות בכדור. את רשימת התרופות בישראל אפשר לראות באפליקציית התרופות של האתר.
ניתוח — אינו רק «הקו האחרון». בקרוהן שמוגבל לקטע קצר בסוף המעי הדק, ההנחיה האירופית ממליצה על ניתוח לפרוסקופי כחלופה לטיפול ביולוגי. בקוליטיס כיבית, ניתוח שמור בעיקר למחלה שאינה מגיבה לתרופות, או כשיש סרטן או דיספלזיה שאי אפשר להסיר באנדוסקופיה.
מקורעלוןטיפול מתקדם ב־IBD: איך בוחרים ומה חשוב לדעת7 עמ׳עלוןמסלולי הדלקת ב־IBD: איפה פועלת כל תרופה9 עמ׳סרטוןטיפולים מתקדמים ב IBD7:14קישוראפליקציית התרופות המתקדמותמאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1531–1555.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.מאמרAdamina M, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Surgical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(6):jjag072.מאמרAdamina M, Minozzi S, Warusavitarne J, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Surgical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1556–1582.קישורהאם ניתוח בקרוהן הוא «הקו האחרון»?
מה ההבדל בין טיפול להרגעת התלקחות לטיפול אחזקה? ומה התפקיד של אימורן ומתוטרקסט?
לטיפול יש שני שלבים: השראה — להרגיע את הדלקת; ואחזקה — לשמור על ההפוגה לאורך זמן. רוב הטיפולים המתקדמים מתאימים לשני השלבים; אחרים מתאימים רק לאחד מהם.
סטרואידים — להשראה בלבד, לא לאחזקה.
אזתיופרין (אימורן) ו־6-MP (פורינטול) פועלים לאט, ולכן לא משמשים לבדם להרגעת התלקחות — רק לאחזקה, יחד עם טיפול שמרגיע את הדלקת. ההנחיות האירופיות מציעות אותם לאחזקה בקרוהן, ובקוליטיס — למטופלים מתחת לגיל 65 שתלויים בסטרואידים או לא סובלים מסלזין. היום משתמשים בהם הרבה בשילוב עם רמיקייד.
מתוטרקסט בזריקה — אפשרות בקרוהן, גם להשראה וגם לאחזקה. אסור בהריון ובתכנון הריון.
מקורמאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1531–1555.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.קישורלמה סטרואידים הם לא פתרון קבוע?
מהו טיפול ביולוגי? האם זה כמו טיפול בסרטן?אינפוגרפיקה
לא. טיפול ביולוגי ל־IBD אינו כימותרפיה. המילה «ביולוגי» מתארת רק את אופן הייצור, לא את עוצמת התרופה: אלה נוגדנים — חלבונים גדולים שהגוף מכיר — שאפשר לייצר רק בתאים חיים. מכאן השם.
הנוגדנים פועלים כמו טיל מדויק: כל אחד מכוון נגד חוליה אחת בשרשרת הדלקת, ולא מדכא את כל מערכת החיסון כמו סטרואידים. לכן בדרך כלל יש להם פחות תופעות לוואי מטיפולים שמדכאים את כל מערכת החיסון, והשפעה הדדית מועטה עם תרופות אחרות — הגוף מפרק אותם כמו חלבון, ולא בכבד כמו כדורים. ועדיין הם משפיעים על ההגנה מפני זיהומים — ולכן המעקב מותאם לתרופה.
הם בשימוש יותר מ־25 שנה, אצל מיליוני מטופלים, והפכו מטיפול של מוצא אחרון לטיפול מוקדם ומקובל. לפני שמתחילים עושים בדיקות סקר ומעדכנים חיסונים — תהליך מסודר שנועד לצמצם סיכונים.
הנתונים בטבלה
| תוצאה | טיפול מיד באבחון | גישה הדרגתית |
|---|---|---|
| אחרי שנה: ניתוח בטן דחוף | 1 מתוך 193 | 9 מתוך 193 |
| אחרי שנה: אשפוז בגלל התלקחות | 3 מתוך 193 | 12 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: ניתוח בגלל קרוהן | 6 מתוך 193 | 26 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: אשפוז בגלל קרוהן | 22 מתוך 193 | 41 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: התקדמות להיצרות או פיסטולה | 13 מתוך 193 | 32 מתוך 192 |
הגדרות השנה הראשונה מעט שונות. בבטיחות לא נמצא הבדל, אבל המחקר לא תוכנן להוכיח זאת. מקורות: Noor NM et al. Lancet Gastroenterol Hepatol 2024; 2026.
מקורסרטוןמהו טיפול ביולוגי?6:11סרטוןמהם טיפולים מתקדמים ב־IBD — ואיך בוחרים ביניהם?2:51סרטוןטיפולים מתקדמים ב IBD7:14
מהו ביוסימילר? האם רמסימה טובה כמו רמיקייד?
ביוסימילר הוא תרופה ביולוגית שהוכח שהיא דומה לתרופת המקור במבנה, בפעילות, ביעילות ובבטיחות — ובמחקרים לא נמצא הבדל בתוצאה אצל המטופל.
דוגמאות: רמסימה לרמיקייד; אמג׳ויטה, הוליו, היירימוז, אידסיו ואחרות להומירה; וזלנה וסלרסדי לסטלרה.
הביוסימילרים רשומים בישראל, אך לא כולם משווקים — איזה מהם תקבלו נקבע לפי העדפת קופת החולים, ולפי המחקרים, מעבר ביניהם אינו משנה את היעילות או את הבטיחות.
מקורעלוןמינון תרופות ביולוגיות2 עמ׳סרטוןטיפולים מתקדמים ב IBD7:14מאמרMahadevan U, Seow CH, Barnes EL, et al. Global Consensus Statement on the Management of Pregnancy in Inflammatory Bowel Disease. Am J Gastroenterol. 2026;121:31–79.
אילו משפחות של טיפולים מתקדמים יש?אינפוגרפיקה
נוגדי TNF: רמיקייד (ביוסימילר: רמסימה, גם בזריקה תת־עורית); הומירה (ביוסימילרים: אמג׳ויטה, אמספאריטי, אידסיו, הוליו, היירימוז, יופלימה, אדאלימומאב קמהדע); סימפוני — בקוליטיס בלבד; סימזיה — בקרוהן בלבד. פועלות מהר, ומתאימות במיוחד לפיסטולות ולמעורבות מפרקים.
נוגד אינטגרין: אנטיביו — פועלת בעיקר במעי.
נוגדי IL-12/23 ו־IL-23: סטלרה (ביוסימילרים: וזלנה, סלרסדי), סקייריזי, אומבו, טרמפיה.
מולקולות קטנות בכדור: מעכבי JAK — רינבוק, וקסלג׳נז (בקוליטיס בלבד); ומעכבי S1P — זפוסיה וולסיפיטי, בקוליטיס בלבד. פועלות מהר; לפני שמתחילים בודקים גורמי סיכון, בעיקר ללב ולכלי הדם.
הביוסימילרים רשומים בישראל, אך לא כולם משווקים — איזה מהם תקבלו נקבע לפי העדפת קופת החולים, ולפי המחקרים, מעבר ביניהם אינו משנה את היעילות או את הבטיחות.
ההבדל בין הקבוצות: נוגדים ביולוגיים ניתנים בעירוי או בזריקה, והגוף יכול לפתח נגדם נוגדנים. מולקולות קטנות ניתנות בכדור, ואין נגדן נוגדנים כאלה.
מקורעלוןמינון תרופות ביולוגיות2 עמ׳עלוןטיפול מתקדם ב־IBD: איך בוחרים ומה חשוב לדעת7 עמ׳סרטוןטיפולים מתקדמים ב IBD7:14סרטוןמהם טיפולים מתקדמים ב־IBD — ואיך בוחרים ביניהם?2:51קישוראפליקציית התרופות המתקדמותמאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1531–1555.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.מאמרScott FI, Ananthakrishnan AN, Click B, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on the Pharmacologic Management of Moderate-to-Severe Crohn's Disease. Gastroenterology. 2025;169:1397–1448.
רמיקייד או הומירה? אנטיביו, סטלרה או טרמפיה? רינבוק או סקייריזי? השוואה בין הטיפולים המתקדמיםאינפוגרפיקה
אין «תרופה הכי טובה» — כל משפחה בולטת במשהו אחר.
| משפחה | תרופה | איך ניתנת | כל כמה זמן (אחזקה) |
|---|---|---|---|
| נוגדי TNF | רמיקייד | עירוי | כל 8 שבועות |
| נוגדי TNF | רמסימה | עירוי, או זריקה תת־עורית | עירוי כל 8 שבועות; זריקה כל שבועיים |
| נוגדי TNF | הומירה | זריקה תת־עורית | כל שבועיים |
| נוגדי TNF | סימפוני (קוליטיס בלבד) | זריקה תת־עורית | כל 4 שבועות |
| נוגדי TNF | סימזיה (קרוהן בלבד) | זריקה תת־עורית | כל 4 שבועות |
| נוגד אינטגרין | אנטיביו | עירוי, או זריקה תת־עורית | עירוי כל 8 שבועות; זריקה כל שבועיים |
| נוגדי אינטרלוקין 12/23 ו־23 | סטלרה | עירוי ראשון, ואחר כך זריקה תת־עורית | כל 8 או 12 שבועות |
| נוגדי אינטרלוקין 12/23 ו־23 | סקייריזי, אומבו, טרמפיה | עירויים בהתחלה, ואחר כך זריקה תת־עורית | כל 4 עד 8 שבועות |
| מולקולות קטנות | רינבוק; קסלג׳נז (קוליטיס בלבד) | כדור | כל יום |
| מולקולות קטנות | זפוסיה, ולסיפיטי (קוליטיס בלבד) | כדור | כל יום |
רמיקייד או הומירה? שתיהן מאותה משפחה ופועלות באותו מנגנון. רמיקייד ניתנת בעירוי במרפאה; הומירה — בזריקה תת־עורית עצמית בבית. היום יש גם לאינפליקסימאב, החומר הפעיל של רמיקייד, גרסה בזריקה תת־עורית — רמסימה — שבשלב האחזקה ניתנת כמו הומירה: זריקה עצמית בבית כל שבועיים. הבחירה תלויה בעיקר בנוחות, באורח החיים ובמצב המחלה.
אנטיביו, סטלרה או טרמפיה? אנטיביו פועלת בעיקר במעי, ולכן מתאימה במיוחד למי שחושש מזיהומים ולמבוגרים. סטלרה, סקייריזי וטרמפיה מטפלות גם בפסוריאזיס ובדלקת מפרקים, וניתנות בזריקה במרווחים ארוכים.
רינבוק או סקייריזי? רינבוק הוא כדור שפועל מהר; לפני שמתחילים אותו בודקים גורמי סיכון ללב ולקרישי דם. סקייריזי ניתנת בזריקה במרווחים ארוכים, עם פרופיל בטיחות טוב. את ההשוואה המלאה אפשר לראות באפליקציית התרופות.
מקורעלוןמינון תרופות ביולוגיות2 עמ׳סרטוןטיפולים מתקדמים ב IBD7:14סרטוןמהם טיפולים מתקדמים ב־IBD — ואיך בוחרים ביניהם?2:51קישוראפליקציית התרופות המתקדמותמאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.
איך בוחרים את הטיפול המתאים לי?אינפוגרפיקה
אין «תרופה הכי טובה». ההנחיות מתאימות את התרופה למצב: סוג המחלה וחומרתה, מה כבר ניסיתם, מחלה סביב פי הטבעת, ביטויים מחוץ למעי ומחלות נלוות (למשל פסוריאזיס), גיל ותכנון הריון, דרך המתן — ומה שאתם מעדיפים.
במחלה בינונית עד קשה, האיגוד האמריקאי ממליץ להתחיל טיפול מתקדם מוקדם, במקום לטפס בהדרגה דרך סטרואידים ותרופות ותיקות. בקרוהן, כשמתחילים רמיקייד, ההנחיה האירופית ממליצה לשלב אותו עם אימורן בחודשים הראשונים.
הנתונים בטבלה
| תוצאה | טיפול מיד באבחון | גישה הדרגתית |
|---|---|---|
| אחרי שנה: ניתוח בטן דחוף | 1 מתוך 193 | 9 מתוך 193 |
| אחרי שנה: אשפוז בגלל התלקחות | 3 מתוך 193 | 12 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: ניתוח בגלל קרוהן | 6 מתוך 193 | 26 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: אשפוז בגלל קרוהן | 22 מתוך 193 | 41 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: התקדמות להיצרות או פיסטולה | 13 מתוך 193 | 32 מתוך 192 |
הגדרות השנה הראשונה מעט שונות. בבטיחות לא נמצא הבדל, אבל המחקר לא תוכנן להוכיח זאת. מקורות: Noor NM et al. Lancet Gastroenterol Hepatol 2024; 2026.
הנתונים בטבלה
| תרופה | עמוד שדרה ואגן | מפרקים היקפיים | פסוריאזיס | הידרדניטיס | אריתמה נודוזום | פיודרמה | אובאיטיס |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| רמיקייד, הומירה | מועדף | מועדף | מועדף | מועדף | מועדף | מועדף | מועדף |
| סימזיה (קרוהן), סימפוני (קוליטיס) | מועדף | מועדף | מועדף | אפשרות | אפשרות | אפשרות | אפשרות |
| סטלרה | לא מומלץ | מועדף | מועדף | מועדף | מועדף | מועדף | אפשרות |
| סקייריזי, טרמפיה | לא מומלץ | מועדף | מועדף | לא מומלץ | אפשרות | אפשרות | אין מספיק מידע |
| אומבו | לא מומלץ | אין מספיק מידע | מועדף | אין מספיק מידע | אפשרות | אפשרות | אין מספיק מידע |
| רינבוק, קסלג׳נז (קוליטיס) | מועדף | מועדף | אפשרות | מועדף | אפשרות | אפשרות | אפשרות |
| אנטיביו | לא מומלץ | לא מומלץ | לא מומלץ | לא מומלץ | אפשרות | אפשרות | אין מספיק מידע |
| זפוסיה, ולסיפיטי (קוליטיס) | אין מספיק מידע | אין מספיק מידע | אין מספיק מידע | אין מספיק מידע | אין מספיק מידע | אין מספיק מידע | אין מספיק מידע |
הבחירה נעשית יחד עם הרופא.
הפירוט, עם טבלת מצבים מיוחדים ומתי נמנעים מתרופה, בעלון «טיפול מתקדם: איך בוחרים ומה חשוב לדעת».
מקורעלוןטיפול מתקדם ב־IBD: איך בוחרים ומה חשוב לדעת7 עמ׳סרטוןמהם טיפולים מתקדמים ב־IBD — ואיך בוחרים ביניהם?2:51סרטוןטיפולים מתקדמים ב IBD7:14מאמרScott FI, Ananthakrishnan AN, Click B, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on the Pharmacologic Management of Moderate-to-Severe Crohn's Disease. Gastroenterology. 2025;169:1397–1448.מאמרSingh S, Loftus EV Jr, Limketkai BN, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on Pharmacological Management of Moderate-to-Severe Ulcerative Colitis. Gastroenterology. 2024;167(7):1307–1343.מאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1531–1555.קישוראפליקציית מסלולי התרופותקישורמה הטיפולים לביטויים מחוץ למעי?
מה הסיכוי שהטיפול הביולוגי יעבוד?
רוב המטופלים מגיבים לטיפול מתקדם, אבל לא כולם, ולא כולם מגיבים לתרופה הראשונה. במחקר הגדול על רמיקייד בקרוהן (ACCENT I), כ־60% מהמטופלים הגיבו לעירוי הראשון תוך שבועיים. מבין המגיבים שהמשיכו בטיפול אחזקה, כ־40% היו בהפוגה בשבוע 30 (כשבעה חודשים) — כמעט פי שניים לעומת מי שקיבלו פלצבו (21%).
האיגוד האמריקאי מדרג את התרופות לקרוהן לפי יעילות — בנפרד למי שעוד לא קיבל טיפול מתקדם ולמי שכבר קיבל — ומציע להתחיל בתרופה מקבוצת היעילות הגבוהה.
אם התרופה הראשונה לא עבדה — יש היום חמש משפחות, עם מנגנונים שונים, ורוב המטופלים מוצאים טיפול מתאים.
מקורמאמרHanauer SB, Feagan BG, Lichtenstein GR, et al. Maintenance infliximab for Crohn's disease: the ACCENT I randomised trial. Lancet. 2002;359(9317):1541–1549.מאמרScott FI, Ananthakrishnan AN, Click B, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on the Pharmacologic Management of Moderate-to-Severe Crohn's Disease. Gastroenterology. 2025;169:1397–1448.קישוראיך בוחרים את הטיפול המתאים לי?
מסלזין: כדורים, נרות או חוקן? ולמה הוא לא ניתן בקרוהן?אינפוגרפיקה
בקוליטיס קלה עד בינונית, מסלזין הוא טיפול הקו הראשון: ההנחיה האירופית (2026) ממליצה עליו גם להרגעת התלקחות וגם לשמירה על ההפוגה. בישראל הוא נמכר בשמות רפאסל, פנטסה ואסקול. קרובת משפחה ותיקה שלו היא סולפסלזין (סלאזופירין).
הצורה נבחרת לפי מקום הדלקת. כשהדלקת בחלחולת ובסיגמה, מסלזין דרך פי הטבעת — נר לחלחולת, חוקן למרחק גדול יותר — יעיל, ועדיף על נרות סטרואידים. כשהדלקת מגיעה לסיגמה ומעבר לה, ההנחיה מציעה לשלב כדורים עם טיפול דרך פי הטבעת.
אצל רבים זה הטיפול היחיד שנדרש. במעקב אחרי 457 מטופלים במרכז אחד בספרד, כ־35% נזקקו להעלאת דרגת טיפול בתוך 20 שנה, כלומר כשני שלישים לא נזקקו לה. במחקר אמריקאי על 15,177 מטופלים, כ־16% עברו לטיפול מתקדם בתוך 5 שנים.
במחקר בלגי על 198 מטופלים בהפוגה על מסלזין בלבד, 87% היו בהפוגה בקולונוסקופיה, 80% במיקרוסקופ, ול־78% היה קלפרוטקטין תקין. רק 37% היו בלי אף תסמין, בעיקר בגלל דחיפות שנשארה — ולכן חשוב לספר עליה לרופא.
הנתונים בטבלה
| מדד | תוצאה | מקור |
|---|---|---|
| קלפרוטקטין תקין, בהפוגה על מסלזין | 78 מתוך 100 | CARUC-ASA, 198 מטופלים |
| הפוגה במיקרוסקופ | 80 מתוך 100 | CARUC-ASA |
| הפוגה בקולונוסקופיה | 87 מתוך 100 | CARUC-ASA |
| בלי אף תסמין, כולל דחיפות | 37 מתוך 100 | CARUC-ASA |
| התלקחות תוך 6–12 חודשים | 37 מתוך 100 עם מסלזין, 55 מתוך 100 עם פלצבו | Cochrane 2020 |
| העלאת דרגת טיפול תוך 20 שנה | כ־35 מתוך 100 | 457 מטופלים, מרכז אחד בספרד |
במחקר CARUC-ASA כל המטופלים כבר היו בהפוגה על מסלזין.
בסקירת Cochrane, תוך 6 עד 12 חודשים התלקחו 37 מתוך 100 עם מסלזין, לעומת 55 מתוך 100 עם פלצבו. על סרטן המעי הגס הראיות אינן עקביות, ואין הוכחה שמסלזין מפחית כריתת מעי.
בקרוהן, ההנחיה האירופית ממליצה לא להשתמש במסלזין — לא לטיפול בהתלקחות ולא לטיפול אחזקה.
מקורמאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.מאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1531–1555.מאמרMarti-Aguado D, Ballester MP, Tosca J, et al. Long-term follow-up of patients treated with aminosalicylates for ulcerative colitis: Predictive factors of response: An observational case-control study. United European Gastroenterol J. 2019;7:1042–1050.מאמרKochhar GS, Khataniar H, Hashash JG, et al. Natural History, Treatment Persistence and Predictors of Treatment Failure in Patients With Ulcerative Colitis on 5-Aminosalicylic Acid: A US Population-Level Cohort Study. Inflamm Bowel Dis. 2025;31(11):3069–3076.מאמרReenaers C, Lambrecht G, Pouillon L, et al. Characterization of remission levels in patients with ulcerative colitis treated with 5-aminosalicylates: results of the cross-sectional CARUC-ASA study by the Belgian IBD Research and Development Group. J Crohns Colitis. 2026;20(8):jjag100.מאמרMurray A, Nguyen TM, Parker CE, et al. Oral 5-aminosalicylic acid for maintenance of remission in ulcerative colitis. Cochrane Database Syst Rev. 2020;8:CD000544.מאמרBrown J, Haines S, Wilding IR. Colonic spread of three rectally administered mesalazine (Pentasa) dosage forms in healthy volunteers as assessed by gamma scintigraphy. Aliment Pharmacol Ther. 1997;11:685–691.מאמרWaljee AK, Stidham RW, Higgins PD, et al. Point-counterpoint: Are we overtreating patients with mild ulcerative colitis? J Crohns Colitis. 2013;8(1):80–84.
למה סטרואידים הם לא פתרון קבוע?
סטרואידים מרגיעים התלקחות היטב, אבל אינם טיפול אחזקה. בשימוש חוזר או ממושך הם גורמים לסיבוכים: זיהומים (ותמותה גבוהה יותר במחקרים), סוכרת, יתר לחץ דם, דלדול עצם, קטרקט וגלאוקומה, ושינויים במראה — פנים עגולות, אקנה, שיעור יתר ונטייה לשטפי דם.
ההנחיות של האיגודים האירופי והאמריקאי ברורות: מי שלא מצליח להפסיק סטרואידים בלי התלקחות, או שנזקק ליותר מקורס אחד בשנה, צריך לעבור לטיפול שחוסך סטרואידים. במחלה בינונית עד קשה, היעילות והבטיחות של הטיפולים הביולוגיים עדיפות בהרבה על חזרה על קורסים של סטרואידים.
לא מתחילים סטרואידים ולא מעלים מינון על דעת עצמכם.
מקורמאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1531–1555.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.מאמרScott FI, Ananthakrishnan AN, Click B, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on the Pharmacologic Management of Moderate-to-Severe Crohn's Disease. Gastroenterology. 2025;169:1397–1448.מאמרSingh S, Loftus EV Jr, Limketkai BN, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on Pharmacological Management of Moderate-to-Severe Ulcerative Colitis. Gastroenterology. 2024;167(7):1307–1343.סרטוןהאם הטיפול מסוכן יותר מהמחלה2:35
מה זה בודזוניד (בודיזון), ומתי משתמשים בו?אינפוגרפיקה
בודזוניד הוא סטרואיד שפועל בעיקר בתוך המעי. הכמוסות בנויות כך שהתרופה משתחררת בעיקר בסוף המעי הדק ובתחילת המעי הגס, המקום השכיח ביותר של דלקת בקרוהן.
השימוש העיקרי: התלקחות קלה עד בינונית של קרוהן בסוף המעי הדק או בתחילת המעי הגס. ההנחיה האירופית ממליצה עליו במצב הזה. בהתלקחות בינונית עד קשה ההנחיה מציעה סטרואידים שפועלים בכל הגוף, כמו פרדניזון, או טיפול מתקדם.
בודזוניד הוא גם הטיפול המרכזי בקוליטיס מיקרוסקופית. על כך יש שאלה נפרדת.
זה טיפול קצר להרגעת התלקחות, לא טיפול אחזקה. בקרוהן הוא לא מנע התלקחות חוזרת יותר מטיפול דמה. אם המחלה חוזרת אחרי שהפסקתם, הרופא ישקול טיפול אחזקה אחר.
לא מפסיקים לבד. בסוף הקורס מורידים את המינון בהדרגה, לפי הוראות הרופא.
מקורמאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, Verstockt B, Chaparro M, Buskens C, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18(10):1531–1555. doi:10.1093/ecco-jcc/jjae091. PMID 38877997.מאמרBudenofalk 3 mg gastro-resistant capsules — Summary of Product Characteristics (UK). Dr. Falk Pharma; revised 15/06/2026. electronic Medicines Compendium, https://www.medicines.org.uk/emc/product/138/smpc.קישורקוליטיס מיקרוסקופית — מה זה, איך מאבחנים ואיך מטפלים?
מה זה קורטימנט, ובמה הוא שונה?אינפוגרפיקה
קורטימנט הוא אותו חומר, בודזוניד, בטבליה שמשחררת אותו לאורך המעי הגס. הציפוי של הטבליה מתמוסס רק בסוף המעי הדק, ומשם התרופה משתחררת לאט לאורך המעי הגס. לכן קורטימנט מיועד למעי הגס, ובודיזון לסוף המעי הדק ולתחילת המעי הגס.
השימוש העיקרי: קוליטיס כיבית קלה עד בינונית, כשמסלזין (רפאסל, אסקול, פנטסה) לא הספיק. הוא מאושר גם לקוליטיס מיקרוסקופית.
הוא אינו מחליף מסלזין. ההנחיה האירופית מ־2026 ממליצה שלא להעדיף אותו על פני מסלזין כטיפול ראשון. בניסויים, כ־18 מכל 100 מטופלים הגיעו להפוגה בתסמינים ובקולונוסקופיה, לעומת כ־6 מכל 100 בטיפול דמה. התועלת נראתה בעיקר כשהדלקת בצד שמאל של המעי הגס.
גם קורטימנט הוא טיפול קצר להתלקחות. לא ברור שהוא מועיל כטיפול אחזקה. בולעים את הטבליה שלמה, בלי לשבור או ללעוס. לא מפסיקים לבד.
מקורמאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, Kienle P, Minozzi S, Allocca M, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066. doi:10.1093/ecco-jcc/jjag066. PMID 42413123.מאמרCortiment 9 mg prolonged release tablets — Summary of Product Characteristics (UK). Ferring Pharmaceuticals; revised November 2020. electronic Medicines Compendium, https://www.medicines.org.uk/emc/product/1895/smpc.מאמרUCERIS (budesonide) extended-release tablets — US Prescribing Information. Salix Pharmaceuticals; revised 06/2024. DailyMed setid 92cbb190-8851-46ed-bfe0-166ca62ef2e9.מאמרBrunner M, Ziegler S, Di Stefano AFD, et al. Gastrointestinal transit, release and plasma pharmacokinetics of a new oral budesonide formulation. Br J Clin Pharmacol. 2006;61:31–38. doi:10.1111/j.1365-2125.2005.02517.x
למה לבודזוניד יש פחות תופעות לוואי מסטרואידים רגילים, והאם אפשר לקחת אותו לאורך זמן?אינפוגרפיקה
כי הכבד מפרק את רובו לפני שהוא מגיע לשאר הגוף. אחרי שבודזוניד נספג מהמעי, הוא עובר קודם בכבד, ושם 80% עד 90% ממנו הופכים לחומרים כמעט לא פעילים. רק כעשירית מגיעה לשאר הגוף.
פחות תופעות לוואי זה לא אפס. ההנחיה האירופית קובעת שתופעות הלוואי שלו פחותות משל סטרואידים שפועלים בכל הגוף. ועדיין, העלונים מזהירים שבמינון גבוה ולאורך זמן עלולות להופיע תופעות של סטרואידים, ושהוא מגביר את הנטייה לזיהומים. מי שלא חלה באבעבועות רוח או בחצבת צריך לספר לרופא אם נחשף אליהן.
מיץ אשכוליות ותרופות מסוימות מאטים את פירוק התרופה בכבד ומגבירים את השפעתה על כל הגוף. העלון ממליץ להימנע ממיץ אשכוליות. ספרו לרופא ולרוקח על כל תרופה אחרת שאתם נוטלים, למשל תרופות מסוימות נגד פטריות.
בקרוהן ובקוליטיס כיבית, בודזוניד אינו טיפול לאורך זמן. בקרוהן הוא לא מנע התלקחות חוזרת יותר מטיפול דמה, ובקוליטיס כיבית התועלת שלו לאחזקה לא הוכחה. מי שזקוק לסטרואידים שוב ושוב צריך טיפול אחזקה שחוסך סטרואידים. בקוליטיס מיקרוסקופית המצב שונה: שם יש טיפול אחזקה בבודזוניד במינון נמוך.
לא מפסיקים לבד ולא מאריכים לבד. גם מעבר מפרדניזון לבודזוניד נעשה רק לפי הוראות הרופא, כי שינוי פתאומי ברמת הסטרואידים בגוף עלול לגרום לתסמינים.
מקורמאמרUCERIS (budesonide) extended-release tablets — US Prescribing Information. Salix Pharmaceuticals; revised 06/2024. DailyMed setid 92cbb190-8851-46ed-bfe0-166ca62ef2e9.מאמרBudenofalk 3 mg gastro-resistant capsules — Summary of Product Characteristics (UK). Dr. Falk Pharma; revised 15/06/2026. electronic Medicines Compendium, https://www.medicines.org.uk/emc/product/138/smpc.מאמרCortiment 9 mg prolonged release tablets — Summary of Product Characteristics (UK). Ferring Pharmaceuticals; revised November 2020. electronic Medicines Compendium, https://www.medicines.org.uk/emc/product/1895/smpc.מאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, Verstockt B, Chaparro M, Buskens C, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18(10):1531–1555. doi:10.1093/ecco-jcc/jjae091. PMID 38877997.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, Kienle P, Minozzi S, Allocca M, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066. doi:10.1093/ecco-jcc/jjag066. PMID 42413123.קישורלמה סטרואידים הם לא פתרון קבוע?קישורקוליטיס מיקרוסקופית — מה זה, איך מאבחנים ואיך מטפלים?מאמרEdsbäcker S, Andersson T. Pharmacokinetics of budesonide (Entocort EC) capsules for Crohn's disease. Clin Pharmacokinet. 2004;43:803–821. doi:10.2165/00003088-200443120-00003. PMID 15355126.
מה המטרה של הטיפול, ומה בודקים בכל שלב?אינפוגרפיקה
לפי STRIDE-III (2026), ההנחיה הבינלאומית העדכנית ליעדי הטיפול, הדרך להפוגה (רמיסיה) עוברת בארבע תחנות. הזמן המדויק תלוי בתרופה — ראו «כמה זמן עד שהתרופה מתחילה לעבוד?».
תגובה — עד חודש–חודשיים. תגובה היא שיפור משמעותי, אבל עדיין לא מלא: ירידה של חצי לפחות בכאב ובמספר היציאות (בקרוהן) או בדימום ובמספר היציאות (בקוליטיס). בפועל: פחות ריצות לשירותים, פחות דחיפות, פחות דם.
הפוגה — חודשיים עד שלושה. התסמינים חלפו: בקרוהן — כאב מועט ויציאות כמעט תקינות; בקוליטיס — בלי דם ובלי עלייה במספר היציאות. גם הדחיפות אמורה כמעט להיעלם: אם תדרגו אותה מ־0 (בכלל לא) עד 10 (הכי קשה) — 2 ומטה. כדאי לדרג אותה ולספר לרופא בביקור.
בדיקות צואה ודם — 4 עד 6 חודשים. CRP תקין וקלפרוטקטין מתחת ל־200. ערך מתחת ל־100 מתאים כבר לריפוי עמוק יותר — בקרוהן של כל דופן המעי, ובקוליטיס גם בביופסיה. ערך בין 100 ל־200 הוא «אזור אפור». קלפרוטקטין משתנה מבדיקה לבדיקה, לכן מסתכלים על המגמה ובודקים שוב.
ריפוי הרירית — חצי שנה עד שנה. בודקים בקולונוסקופיה. בקוליטיס אפשר לפעמים להסתפק בסיגמואידוסקופיה; בקרוהן — קולונוסקופיה או קפסולה. בקוליטיס המטרה היא רירית תקינה לגמרי בבדיקה, מה שנקרא ציון Mayo 0. ציון Mayo 1 מקובל כשלב ביניים, אם גם התסמינים והבדיקות תקינים. את הריפוי בודקים במועד שנקבע לפי התרופה — זה מועד הבדיקה, לא הבטחה שהריפוי כבר הושג.
הנתונים בטבלה
| תחנה | מתי | מה בודקים |
|---|---|---|
| תגובה | עד חודש–חודשיים | פחות יציאות ודחיפות; בקוליטיס — פחות דם; בקרוהן — פחות כאב |
| הפוגה | חודשיים–שלושה | התסמינים חלפו; דחיפות 2 ומטה (מתוך 10) — יעד משלים |
| בדיקות צואה ודם | 4–6 חודשים | קלפרוטקטין מתחת ל־200, CRP תקין; בודקים שוב |
| ריפוי הרירית | 7–12 חודשים | קולונוסקופיה; בקרוהן אפשר גם אולטרסאונד או MRI; משלים: ריפוי בביופסיה (קוליטיס) או בכל דופן המעי (קרוהן) |
לא הגעתם לתחנה? בודקים היענות וסיבות אחרות, מתאימים מינון או רמת תרופה — ורק אחר כך שוקלים החלפה. מקור: Turner D et al. STRIDE-III. Lancet Gastroenterol Hepatol 2026.
ולצדם שלושה יעדים שנמדדים לפי מה שאתם מרגישים: איכות חיים תקינה, חיים בלי מגבלה, ובלי עייפות. אם הם לא הושגו, בודקים קודם אם יש דלקת. אם אין — מחפשים סיבה אחרת. לתסמיני מעי: זיהום, רגישות ללקטוז (חוסר באנזים לקטאז), עודף מלחי מרה במעי הגס או ריבוי חיידקים במעי הדק — ראו «התסמינים חזרו אבל הבדיקות תקינות. הטיפול הפסיק לעבוד?». לעייפות: גם שינה, חוסר ברזל וחסרים תזונתיים אחרים, ומצב רוח. ומחליטים יחד על ההמשך.
לא כל יעד שלא הושג מחייב להחליף תרופה. יש יעדים שמחייבים פעולה — תגובה, הפוגה, CRP וקלפרוטקטין, ריפוי באנדוסקופיה: אם לא הושגו בזמן, גם אחרי התאמה של הטיפול, ההנחיה ממליצה לשקול החלפה. ויש יעדים משלימים — היעלמות הדחיפות, ריפוי בביופסיה בקוליטיס, ריפוי של כל דופן המעי בקרוהן (באולטרסאונד או MRI): הם מכוונים לשיפור הטיפול הנוכחי ולמעקב צמוד יותר, אבל לבדם אינם סיבה להחליף תרופה. וכשנשארת דלקת מועטה והכול אחר בשליטה, אפשר להחליט יחד עם הרופא להמשיך באותו טיפול במעקב צמוד. הפוגה קלינית לבדה אינה מספיקה כיעד לטווח ארוך.
מקורעלוןטיפול מתקדם ב־IBD: איך בוחרים ומה חשוב לדעת7 עמ׳מאמרTurner D, Ricciuto A, Yuval Bar-Asher S, et al. Updated treatment targets in inflammatory bowel disease (STRIDE-III): an initiative of the International Organization for the Study of IBD. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2026. Published online October 19, 2026. doi:10.1016/S2468-1253(26)00292-X.מאמרKucharzik T, Taylor S, Allocca M, et al. ECCO-ESGAR-ESP-IBUS Guideline on Diagnostics and Monitoring of Patients with Inflammatory Bowel Disease: Part 1. J Crohns Colitis. 2025;19(7):jjaf106.סרטוןמהי באמת הצלחה בטיפול ב־IBD?1:48
דחיפות: איך מדרגים אותה מ־0 עד 10, ומה היעד?אינפוגרפיקה
דחיפות היא צורך פתאומי ומיידי להגיע לשירותים. היא אחד התסמינים שהכי פוגעים באיכות החיים, ולכן ההנחיה הבינלאומית STRIDE-III (2026) הוסיפה אותה ליעדי הטיפול, גם בקרוהן וגם בקוליטיס.
איך מדרגים: עונים על השאלה «כמה חזק היה הצורך הפתאומי להגיע לשירותים ב־24 השעות האחרונות?». 0 — אין דחיפות. 10 — הדחיפות הקשה ביותר. במחקר ראיונות עם חולי קוליטיס, 1 עד 3 תוארו כמעט כרגיל; 4 עד 6 — צריך לוודא שיש שירותים קרובים; ובציונים הגבוהים הדחיפות מיידית, וקשה לצאת מהבית. בריחת צואה תוארה בעיקר ברמה הקשה ביותר.
היעד הוא 2 ומטה. בניסויים בקוליטיס, 0 או 1 נחשב הפוגה. ירידה של 3 נקודות ומעלה היא כבר שיפור שמטופלים מרגישים. כדאי לספר לרופא על המספר בכל ביקור.
מה מרוויחים? בניסויים בקוליטיס, 87% ממי שהדחיפות שלהם נעלמה הגיעו להפוגה במדד איכות החיים אחרי 12 שבועות, לעומת 43% כשהיא נשארה; אחרי שנה 91% לעומת 46%. זה קשר, ולא הוכחה שזו הסיבה. במחקר אמריקאי, דחיפות הייתה קשורה ליותר אשפוזים, סטרואידים וכריתת מעי בשנה שאחרי.
עוד דרך למדוד: כמה זמן אפשר להתאפק. פחות מ־15 דקות נחשב משמעותי.
ומה אם המספר גבוה מ־2? דחיפות היא יעד משלים: היא מכוונת לשיפור הטיפול הנוכחי ולמעקב צמוד יותר, אבל לבדה אינה סיבה להחליף תרופה. קודם בודקים אם יש דלקת. אם יש, מתאימים את הטיפול.
אם אין דלקת והדחיפות נשארת, ייתכן שהסיבה תפקודית, או שהחלחולת מתרחבת פחות טוב. אז אפשר לשקול בירור של רצפת האגן.
מה עוזר ביומיום — ראו «דחיפות ופחד שלא אספיק להגיע לשירותים». לא מפסיקים טיפול לבד.
מקורמאמרTurner D, Ricciuto A, Yuval Bar-Asher S, et al. Updated treatment targets in inflammatory bowel disease (STRIDE-III). Lancet Gastroenterol Hepatol. 2026.מאמרDubinsky MC, Newton L, Delbecque L, et al. Exploring Disease Remission and Bowel Urgency Severity Among Adults with Moderate to Severe Ulcerative Colitis: A Qualitative Study. Patient Relat Outcome Meas. 2022. PMC9793422.מאמרLong MD, Schreiber S, Hibi T, et al. Association of Bowel Urgency With Quality-of-Life Measures in Patients With Moderately-to-Severely Active Ulcerative Colitis: Results From Phase 3 LUCENT-1 and LUCENT-2. Crohns Colitis 360. 2024. PMID: 38313767.מאמרDubinsky M, Bleakman AP, Panaccione R, et al. Bowel Urgency in Ulcerative Colitis: Current Perspectives and Future Directions. Am J Gastroenterol. 2023;118(11):1940–1953. PMID: 37436151.מאמרSninsky JA, Barnes EL, Zhang X, Long MD. Urgency and Its Association With Quality of Life and Clinical Outcomes in Patients With Ulcerative Colitis. Am J Gastroenterol. 2022. PMID: 35169109.
כמה זמן עד שהתרופה מתחילה לעבוד?אינפוגרפיקה
לכל תרופה הקצב שלה. ההנחיה הבינלאומית STRIDE-III (2026) נתנה הערכה, לפי משפחת תרופות, של הזמן עד תגובה, עד הפוגה ועד CRP וקלפרוטקטין תקינים. אלה טווחים משוערים בלבד — אצל כל מטופל זה קצת אחרת.
הכי מהירות — תרופות JAK (רינבוק, קסלג׳נז): תגובה כבר בשבועות הראשונים, והפוגה תוך 3 עד 8 שבועות. ברינבוק נראה שיפור בתסמינים כבר בימים הראשונים; בקסלג׳נז בקוליטיס — מהיום השלישי.
נוגדי TNF (רמיקייד, הומירה): תגובה בדרך כלל תוך שבועיים עד ארבעה, והפוגה תוך חודש עד שלושה. בהומירה בקוליטיס — הדימום והיציאות משתפרים כבר משבוע 2.
תרופות נגד IL-23 ו־IL-12/23 (סקייריזי, אומבו, טרמפיה, סטלרה) ותרופות S1P (זפוסיה, ולסיפיטי): תגובה בדרך כלל תוך שבועיים עד חודשיים, והפוגה תוך חודש וחצי עד ארבעה חודשים. בסקייריזי בקרוהן נראה שיפור כבר משבוע 1–2; באומבו בקוליטיס גם הדחיפות משתפרת משבוע 2. ייתכן שתרופות IL-23 מעט מהירות מסטלרה.
אנטיביו: בדרך כלל איטית יותר — תגובה תוך שבועיים עד כשלושה חודשים, והפוגה עד כארבעה חודשים. בקוליטיס חלק מהמטופלים מרגישים הקלה כבר בשבוע 2, בעיקר מי שלא קיבלו קודם טיפול ביולוגי — אבל ההשפעה המלאה לוקחת זמן.
הכי איטיות — אימורן ופורינטול: תגובה רק אחרי חודשיים–שלושה, והפוגה אחרי שלושה עד ארבעה חודשים. לכן מתחילים אותן לרוב יחד עם תרופה מהירה יותר. מתוטרקסט בקרוהן — תגובה תוך חודש עד שלושה. מסלזין בקוליטיס — תגובה תוך שבועיים עד שישה. סטרואידים — תוך שבוע עד שישה, ובקוליטיס קשה בעירוי מחליטים כבר ביום השלישי אם הם עובדים.
«מוקדם» לא אומר «אצל כולם». כשכתוב שתרופה עובדת מיום 3 או משבוע 2, הכוונה שבמחקר היה הבדל מול פלצבו כבר אז — אצל חלק מהמטופלים. ובמחקרים שבדקו לראשונה רק בשבוע 4 או 8, אי אפשר לדעת שהתרופה איטית יותר.
אולטרסאונד של המעי יכול להראות שיפור לפני ההרגשה. בקוליטיס קשה דופן המעי מתחילה להצטמצם כבר אחרי 48 שעות אצל מי שמגיבים; בטיפול שגרתי — לרוב תוך שבועיים עד שישה שבועות.
גם כשזה לוקח זמן — לא מפסיקים לבד. מועד הבדיקה הוא לא מועד כישלון. ראו «מתי מחליטים שהתרופה לא מתאימה?».
מקורמאמרTurner D, Ricciuto A, Yuval Bar-Asher S, et al. Updated treatment targets in inflammatory bowel disease (STRIDE-III): an initiative of the International Organization for the Study of IBD. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2026. Published online October 19, 2026. doi:10.1016/S2468-1253(26)00292-X.מאמרLoftus EV Jr, Colombel JF, Takeuchi K, et al. Upadacitinib Therapy Reduces Ulcerative Colitis Symptoms as Early as Day 1 of Induction Treatment. Clin Gastroenterol Hepatol. 2023;21(9):2347–2358.e6.מאמרColombel JF, Hisamatsu T, Atreya R, et al. Upadacitinib Reduces Crohn's Disease Symptoms Within the First Week of Induction Therapy. Clin Gastroenterol Hepatol. 2024;22(8):1668–1677.מאמרHanauer S, Panaccione R, Danese S, et al. Tofacitinib Induction Therapy Reduces Symptoms Within 3 Days for Patients With Ulcerative Colitis. Clin Gastroenterol Hepatol. 2019;17(1):139–147.מאמרHanauer S, Sandborn WJ, Colombel JF, et al. Rapid Changes in Laboratory Parameters and Early Response to Adalimumab: A Pooled Analysis From Patients With Ulcerative Colitis in Two Clinical Trials. J Crohns Colitis. 2019;13(9):1227–1233.מאמרColombel JF, Schreiber S, D'Haens G, et al. Risankizumab Induction Therapy Achieves Early Symptom Improvements That Are Associated With Future Clinical and Endoscopic Outcomes in Crohn's Disease: Post Hoc Analysis of the ADVANCE, MOTIVATE, and FORTIFY Phase 3 Studies. J Crohns Colitis. 2024;18(6):818–827.מאמרDanese S, Dignass A, Matsuoka K, et al. Early and Sustained Symptom Control with Mirikizumab in Patients with Ulcerative Colitis in the Phase 3 LUCENT Programme. J Crohns Colitis. 2024;18(11):1845–1856.מאמרDubinsky MC, Chaparro M, Irving PM, et al. Rapid symptomatic improvement with etrasimod in ulcerative colitis: a post-hoc analysis of the ELEVATE UC program. Inflamm Bowel Dis. 2026;32(6):1075–1085.מאמרFeagan BG, Lasch K, Lissoos T, et al. Rapid Response to Vedolizumab Therapy in Biologic-Naive Patients With Inflammatory Bowel Diseases. Clin Gastroenterol Hepatol. 2019;17(1):130–138.e7.מאמרTravis SP, Farrant JM, Ricketts C, et al. Predicting outcome in severe ulcerative colitis. Gut. 1996;38(6):905–910.מאמרIlvemark JFKF, Wilkens R, Thielsen P, et al. Early Intestinal Ultrasound Predicts Intravenous Corticosteroid Response in Hospitalised Patients With Severe Ulcerative Colitis. J Crohns Colitis. 2022;16(11):1725–1734.מאמרde Voogd FA, Bots SJ, van Wassenaer EA, et al. Early Intestinal Ultrasound Predicts Clinical and Endoscopic Treatment Response and Demonstrates Drug-Specific Kinetics in Moderate-to-Severe Ulcerative Colitis. Inflamm Bowel Dis. 2024;30(11):1992–2003.מאמרKucharzik T, Wilkens R, D'Agostino MA, et al. Early Ultrasound Response and Progressive Transmural Remission After Treatment With Ustekinumab in Crohn's Disease. Clin Gastroenterol Hepatol. 2023;21(1):153–163.e12.
איך יודעים שהטיפול עובד?אינפוגרפיקה
הבדיקה הראשונה — תוך 12 שבועות מתחילת הטיפול או משינוי שלו: התסמינים, בדיקות דם וצואה, ואצל חלק גם הדמיה. תוך שנה — הערכה של המעי עצמו, באנדוסקופיה או בהדמיה. בהפוגה — בקרוהן בערך כל 6 עד 12 חודשים.
קלפרוטקטין מוגבר, גם בלי תסמינים, מנבא התלקחות בחודשים הקרובים. ומה שאתם מדווחים — יציאות, כאב, דם — הוא חלק רשמי מהמדידה.
הנתונים בטבלה
| תחנה | מתי | מה בודקים |
|---|---|---|
| תגובה | עד חודש–חודשיים | פחות יציאות ודחיפות; בקוליטיס — פחות דם; בקרוהן — פחות כאב |
| הפוגה | חודשיים–שלושה | התסמינים חלפו; דחיפות 2 ומטה (מתוך 10) — יעד משלים |
| בדיקות צואה ודם | 4–6 חודשים | קלפרוטקטין מתחת ל־200, CRP תקין; בודקים שוב |
| ריפוי הרירית | 7–12 חודשים | קולונוסקופיה; בקרוהן אפשר גם אולטרסאונד או MRI; משלים: ריפוי בביופסיה (קוליטיס) או בכל דופן המעי (קרוהן) |
לא הגעתם לתחנה? בודקים היענות וסיבות אחרות, מתאימים מינון או רמת תרופה — ורק אחר כך שוקלים החלפה. מקור: Turner D et al. STRIDE-III. Lancet Gastroenterol Hepatol 2026.
מקורסרטוןאיך יודעים שהטיפול עובד — ומה חשוב לשאול בביקור?2:00סרטוןIBD לטפל גם כשמרגישים מצוין7:13מאמרKucharzik T, Taylor S, Allocca M, et al. ECCO-ESGAR-ESP-IBUS Guideline on Diagnostics and Monitoring of Patients with Inflammatory Bowel Disease: Part 1. J Crohns Colitis. 2025;19(7):jjaf106.
מתי מחליטים שהתרופה לא מתאימה?אינפוגרפיקה
יש שני מצבים שונים: תרופה שלא עבדה מההתחלה — עליה התשובה הזו; ותרופה שעבדה והפסיקה לעבוד — ראו «הטיפול איבד יעילות. מה האפשרויות?».
לכל תרופה יש מועד החלטה. הוא כתוב בעלון הרשמי של התרופה. בנוגדי TNF ההחלטה מוקדמת יחסית: רמיקייד בקרוהן — אחרי שני עירויים (שבוע 6); בקוליטיס — עד שבוע 14. הומירה בקוליטיס — עד שבוע 8; בקרוהן אפשר להמשיך עד שבוע 12. אנטיביו בקוליטיס — עד שבוע 10.
בחלק מהתרופות מחכים עוד קצת — ולפעמים מוסיפים. מי שעוד לא הגיב בבדיקה הראשונה מקבל הארכה של טיפול ההתחלה או מנה נוספת, ובערך מחצית מגיבים אחריה. אנטיביו בקרוהן: מנה נוספת בשבוע 10, וההחלטה עד שבוע 14. סטלרה: זריקה נוספת 8 שבועות אחרי הזריקה הראשונה; בקרוהן כמחצית הגיבו אחריה. אומבו בקוליטיס: שלושה עירויים נוספים (שבועות 12, 16 ו־20); 54% הגיבו. טרמפיה: מינון גבוה יותר משבוע 12; בקוליטיס 55% הגיבו. סקייריזי: בקוליטיס — מינון אחזקה גבוה יותר; בקרוהן ממשיכים במינון הרגיל, ו־64% ממי שלא הגיבו בשבוע 12 הגיבו עד שבוע 24. רינבוק: בקוליטיס — עוד 8 שבועות במינון ההתחלה (48% הגיבו); בקרוהן — עוד 12 שבועות במינון 30 מ״ג (53% הגיבו). קסלג׳נז: עוד 8 שבועות במינון ההתחלה; 53% הגיבו.
בתרופות נגד IL-23 ההחלטה הסופית היא בדרך כלל עד שבוע 24.
לפני שמחליטים — בודקים שלושה דברים: שהתרופה ניתנה בזמן ובמינון; שהתסמינים באמת מדלקת (CRP, קלפרוטקטין, ולפעמים אנדוסקופיה או הדמיה) ולא מזיהום, היצרות או מעי רגיש; ובנוגדי TNF — את רמת התרופה בדם ואת הנוגדנים נגדה.
אם התרופה לא עבדה, עוברים בדרך כלל לתרופה עם מנגנון אחר. יש היום חמש משפחות של טיפולים מתקדמים, ותרופה אחת שלא עבדה לא אומרת שהאחרות לא יעבדו.
לא מפסיקים לבד — גם כשנראה שהתרופה לא עובדת. את ההחלטה מקבלים יחד עם הרופא.
מקורמאמרEuropean Medicines Agency. Summaries of Product Characteristics, sections 4.2 and 5.1: Entyvio, Stelara, Omvoh, Tremfya, Skyrizi, Rinvoq, Xeljanz, Remicade, Humira. ema.europa.eu, accessed 30 October 2026.מאמרSandborn WJ, Feagan BG, Rutgeerts P, et al. Vedolizumab as induction and maintenance therapy for Crohn's disease. N Engl J Med. 2013;369(8):711–721.מאמרFeagan BG, Sandborn WJ, Gasink C, et al. Ustekinumab as Induction and Maintenance Therapy for Crohn's Disease. N Engl J Med. 2016;375(20):1946–1960.מאמרD'Haens G, Dubinsky M, Kobayashi T, et al. Mirikizumab as Induction and Maintenance Therapy for Ulcerative Colitis. N Engl J Med. 2023;388(26):2444–2455.מאמרRubin DT, Allegretti JR, Panés J, et al. Guselkumab in patients with moderately to severely active ulcerative colitis (QUASAR): phase 3 double-blind, randomised, placebo-controlled induction and maintenance studies. Lancet. 2025;405(10472):33–49.מאמרD'Haens G, Panaccione R, Baert F, et al. Risankizumab as induction therapy for Crohn's disease: results from the phase 3 ADVANCE and MOTIVATE induction trials. Lancet. 2022;399(10340):2015–2030.מאמרDanese S, Vermeire S, Zhou W, et al. Upadacitinib as induction and maintenance therapy for moderately to severely active ulcerative colitis: results from three phase 3, multicentre, double-blind, randomised trials. Lancet. 2022;399(10341):2113–2128.מאמרLoftus EV Jr, Panés J, Lacerda AP, et al. Upadacitinib Induction and Maintenance Therapy for Crohn's Disease. N Engl J Med. 2023;388(21):1966–1980.מאמרSandborn WJ, Su C, Sands BE, et al. Tofacitinib as Induction and Maintenance Therapy for Ulcerative Colitis. N Engl J Med. 2017;376(18):1723–1736.מאמרTurner D, Ricciuto A, Yuval Bar-Asher S, et al. Updated treatment targets in inflammatory bowel disease (STRIDE-III): an initiative of the International Organization for the Study of IBD. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2026. Published online October 19, 2026. doi:10.1016/S2468-1253(26)00292-X.
אני מרגיש טוב. למה להמשיך את הטיפול?אינפוגרפיקה
התחושה הטובה היא מה שהטיפול עשה — הוא כיבה את האש, אבל זה לא אומר שהגחלים כבו.
במחקר בשיבא, בקרב 52 חולי קרוהן של המעי הדק בהפוגה קלינית, אצל 44 — כחמישה מכל שישה — נמצאה בבדיקת קפסולה דלקת במעי הדק, ורק אצל 8 המעי החלים באופן מלא. במחקר המשך, שעקב שנתיים אחרי 61 מטופלים, שום מאפיין קליני לא ניבא מי יתלקח; הדלקת שנראתה בקפסולה ניבאה זאת הכי טוב, ובמידה פחותה גם בדיקת CRP. כך גם בניסויים שבדקו הפסקת טיפול אצל מטופלים בהפוגה עמוקה. בקרוהן: בניסוי STOP-IT (2022) הדלקת חזרה תוך שנה אצל 23 מתוך 56 שהפסיקו רמיקייד, ואצל אף אחד מ־59 שהמשיכו; בניסוי SPARE (2023), אצל מי שקיבלו רמיקייד יחד עם אימורן — תוך שנתיים אצל 36% מאלה שהפסיקו את הרמיקייד, לעומת 14%. בקוליטיס כיבית: בניסוי BIOSTOP (2026), אצל מטופלים בהפוגה עמוקה — תוך שנתיים אצל 52%, לעומת 12%; רוב ההתלקחויות טופלו בהצלחה.
בקוליטיס שמטופלת במסלזין — ראו גם את השאלה על המשך המסלזין.
הנתונים בטבלה
| ממצא | מספר | מקור |
|---|---|---|
| חולי קרוהן בהפוגה, בלי תסמינים, שעברו קפסולה | 52 | Kopylov 2015 (שיבא) |
| מעי שהחלים לגמרי | 8 | Kopylov 2015 |
| דלקת קלה | 33 | Kopylov 2015 |
| דלקת בינונית עד קשה | 11 | Kopylov 2015 |
| ריפוי רירית בשבוע 48 — טיפול לפי ההרגשה + בדיקות | 46% | CALM 2017 |
| ריפוי רירית בשבוע 48 — טיפול לפי ההרגשה בלבד | 30% | CALM 2017 |
הנתונים בטבלה
| מחקר | מחלה וטיפול | זמן | המשיכו | הפסיקו | פי כמה |
|---|---|---|---|---|---|
| STOP-IT | קרוהן · רמיקייד | שנה | 0% | 41% | — |
| STORI | קרוהן · רמיקייד | שנה | לא הייתה קבוצה | 44% | — |
| HAYABUSA | קוליטיס · רמיקייד | 48 שבועות | 20% | 46% | פי 2.3 |
| SPARE | קרוהן · רמיקייד עם אימורן | שנתיים | 14% | 36% | פי 2.6 |
| BIOSTOP | קוליטיס · נוגדי TNF | שנתיים | 12% | 52% | פי 4.3 |
| STORI | קרוהן · רמיקייד | 7 שנים | — | 79% חזרו לטיפול ביולוגי או סיבוך משמעותי | — |
ב־STORI אחרי 7 שנים: 21% לא חזרו לטיפול ביולוגי ולא היה להם סיבוך משמעותי; ל־18.5% היה סיבוך משמעותי; אצל 30% ממי שחזרו לרמיקייד הוא נכשל תוך 6 שנים. ב־BIOSTOP, אצל כרבע מאלה שחזרו לתרופה היא לא עבדה שוב.
מקורסרטוןאני מרגיש טוב — למה להמשיך לטפל2:07סרטוןIBD לטפל גם כשמרגישים מצוין7:13מאמרBuhl S, Steenholdt C, Brynskov J, et al. Discontinuation of infliximab therapy in patients with Crohn's disease (STOP-IT). NEJM Evid. 2022;1(8):EVIDoa2200061.מאמרLouis E, Resche-Rigon M, Laharie D, et al. Withdrawal of infliximab or concomitant immunosuppressant therapy in patients with Crohn's disease on combination therapy (SPARE): a multicentre, open-label, randomised controlled trial. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2023;8(3):215-227.מאמרBerset IP, Lerang F, Moum B, et al. Anti-TNF withdrawal or long-term treatment in ulcerative colitis (BIOSTOP): a multicentre open label, randomized controlled trial. J Crohns Colitis. 2026;20(8):jjag110.מאמרKopylov U, Yablecovitch D, Lahat A, et al. Detection of small bowel mucosal healing and deep remission in patients with known small bowel Crohn's disease using biomarkers, capsule endoscopy, and imaging. Am J Gastroenterol. 2015;110(9):1316–1323. PMID: 26215531.מאמרBen-Horin S, Lahat A, Amitai MM, et al. Assessment of small bowel mucosal healing by video capsule endoscopy for the prediction of short-term and long-term risk of Crohn's disease flare: a prospective cohort study. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2019;4(7):519–528. PMID: 31080097.
אני מקבל מסלזין ומרגיש טוב — למה להמשיך לקחת אותו כל יום?אינפוגרפיקה
כי בקוליטיס כיבית מסלזין (רפאסל, אסקול, פנטסה) הוא מה ששומר על ההפוגה. ההנחיות האירופיות קובעות שטיפול אחזקה במסלזין מפחית את הסיכון להתלקחות, ושבדרך כלל לא מפסיקים אותו גם בהפוגה. גם המחקר מראה כמה זה משמעותי: בקרב 99 מטופלים בהפוגה, מי שלא נטל את המסלזין בקביעות — פחות מ־80% מהמנות שנרשמו — היה בסיכון גבוה פי 5.5 להתלקחות לעומת מי שהקפיד.
יש גם סיבה לטווח הארוך: לפי ההנחיה האירופית על הפסקת טיפולים, מסלזין מפחית גם את הסיכון לסרטן המעי הגס, וההנחיה הבריטית (2025) מציינת שהוא עשוי להגן כשהוא הטיפול היחיד בקוליטיס. העדויות הן ממחקרים תצפיתיים, וההנחיה האירופית החדשה (2026) מציינת שהן אינן עקביות — ולכן זה קשר שנמצא, ולא הוכחה.
הנתונים בטבלה
| מדד | תוצאה | מקור |
|---|---|---|
| קלפרוטקטין תקין, בהפוגה על מסלזין | 78 מתוך 100 | CARUC-ASA, 198 מטופלים |
| הפוגה במיקרוסקופ | 80 מתוך 100 | CARUC-ASA |
| הפוגה בקולונוסקופיה | 87 מתוך 100 | CARUC-ASA |
| בלי אף תסמין, כולל דחיפות | 37 מתוך 100 | CARUC-ASA |
| התלקחות תוך 6–12 חודשים | 37 מתוך 100 עם מסלזין, 55 מתוך 100 עם פלצבו | Cochrane 2020 |
| העלאת דרגת טיפול תוך 20 שנה | כ־35 מתוך 100 | 457 מטופלים, מרכז אחד בספרד |
במחקר CARUC-ASA כל המטופלים כבר היו בהפוגה על מסלזין.
חריג אחד: מי שעבר לטיפול ביולוגי או לתרופה בכדור מהדור החדש ונמצא בהפוגה — ההנחיות מציעות לשקול להפסיק את המסלזין, כי הוא כבר כמעט לא מוסיף. גם את זה מחליט הרופא.
קשה להתמיד? לפי ההנחיות, מנה אחת ביום יעילה כמו חלוקה לכמה מנות, והיא נוחה יותר. ראו גם «קשה לי להתמיד בטיפול. מה עוזר?». ולא מפסיקים לבד — כל שינוי במינון או הפסקה נעשים עם הרופא.
מקורמאמרEast JE, Gordon M, Nigam GB, et al. British Society of Gastroenterology guidelines on colorectal surveillance in inflammatory bowel disease. Gut. 2026;75(3):442–475.מאמרDoherty G, Katsanos KH, Burisch J, et al. European Crohn's and Colitis Organisation Topical Review on Treatment Withdrawal ['Exit Strategies'] in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2018;12(1):17–31.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.מאמרMoran GW, Gordon M, Sinopoulou V, et al. British Society of Gastroenterology guidelines on inflammatory bowel disease in adults: 2025. Gut. 2025;74(Suppl 2):s1–s101.מאמרKane S, Huo D, Aikens J, Hanauer S. Medication nonadherence and the outcomes of patients with quiescent ulcerative colitis. Am J Med. 2003;114(1):39–43.
האם אפשר להפסיק את הטיפול אחרי הפוגה ממושכת?אינפוגרפיקה
גם אחרי הפוגה ממושכת, הפסקת טיפול מעלה את הסיכון שהדלקת תחזור — והסיכון מצטבר עם הזמן. כמה גבוה הסיכון? זה תלוי במחלה, בעומק ההפוגה, בתרופה שמפסיקים ובטיפול שממשיכים. הפסקת תרופה ביולוגית אינה דומה להפסקת אימורן מתוך טיפול משולב, כשהתרופה הביולוגית ממשיכה. לכן אין אחוז אחד שמתאים לכולם. מה הראו המחקרים:
אחרי הפסקת נוגדי TNF — 30% עד 40% חוזרים לדלקת תוך שנה, ויותר ממחצית אחרי שנתיים. במעקב של 7 שנים אחרי הפסקת רמיקייד בקרוהן, רק כחמישית מהמטופלים לא נזקקו לחזור לטיפול ביולוגי ולא סבלו מסיבוך משמעותי.
אחרי הפסקת אימורן או פורינטול, כשהם הטיפול היחיד — כ־30% חוזרים לדלקת תוך שנתיים, ו־50% עד 75% תוך 5 שנים. בקוליטיס, התלקחות אחרי הפסקת נוגדי TNF עלולה להיות קשה: בכ־10% נדרשה כריתת המעי הגס בשנה הראשונה.
בקרוהן נבדקה השאלה בשלושה מחקרים. במחקר STORI (צרפת ובלגיה, 2012) הפסיקו את הרמיקייד 115 מטופלים בהפוגה ממושכת שקיבלו אותו יחד עם אימורן או מתוטרקסט: תוך שנה הדלקת חזרה אצל כ־44%, והחזרה לרמיקייד הצליחה אצל 88%. אצל כ־30% מהמטופלים, שהיו להם לכל היותר שני גורמי סיכון — למשל מין זכר, אין ניתוח קודם במעי, CRP או קלפרוטקטין גבוהים — הסיכון לחזרה תוך שנה היה 15% בלבד. בניסוי האקראי STOP-IT (סקנדינביה, 2022) השתתפו 115 מטופלים בהפוגה עמוקה, אחרי שנה לפחות של רמיקייד: תוך שנה הדלקת חזרה אצל 23 מתוך 56 שהפסיקו, ואצל אף אחד מ־59 שהמשיכו. בניסוי האקראי SPARE (אירופה ואוסטרליה, 2023) השתתפו 211 מטופלים שקיבלו רמיקייד יחד עם אימורן: תוך שנתיים הדלקת חזרה אצל 36% מאלה שהפסיקו את הרמיקייד, לעומת 14% מאלה שהמשיכו בשתי התרופות ו־10% מאלה שהפסיקו רק את האימורן. כמעט כל מי שחזר לרמיקייד חזר להפוגה (22 מתוך 23).
בקוליטיס כיבית נבדקה השאלה בניסוי הנורווגי BIOSTOP (2026), הגדול מסוגו: 172 מטופלים בהפוגה עמוקה — בלי תסמינים, עם קלפרוטקטין תקין ומעי שנראה תקין בקולונוסקופיה — אחרי שנה לפחות של טיפול בנוגדי TNF, רובם ברמיקייד. חצי הפסיקו את התרופה וחצי המשיכו. תוך שנתיים הדלקת חזרה אצל 52% מאלה שהפסיקו, לעומת 12% מאלה שהמשיכו, בדרך כלל כבר בשנה הראשונה. רוב ההתלקחויות טופלו בהצלחה, אבל אצל כרבע מאלה שחזרו לתרופה היא לא עבדה שוב. בסוף השנתיים המעי היה בהפוגה אצל 80% מאלה שהפסיקו, לעומת 96% מאלה שהמשיכו, וכמחצית מאלה שהפסיקו נשארו כל הזמן בהפוגה בלי סטרואידים. שום מאפיין לא ניבא מראש מי יתלקח. החוקרים מסכמים שהפסקה מתאימה רק למטופלים נבחרים, שמבינים את הסיכון ורוצים בכך מאוד. גם בניסוי היפני HAYABUSA (2021), שבו השתתפו 92 מטופלים בהפוגה שקיבלו רמיקייד, אחרי כשנה (48 שבועות) היו בהפוגה 80% מאלה שהמשיכו, לעומת 54% מאלה שהפסיקו — הבדל מובהק. מתוך 12 שחזרו לרמיקייד אחרי התלקחות, 8 חזרו להפוגה תוך 8 שבועות.
אם בכל זאת מחליטים להפסיק — ההחלטה מתקבלת עם הרופא, ורק בהפוגה עמוקה: בלי תסמינים, עם בדיקות תקינות ועם מעי שנראה נקי. אחרי ההפסקה נדרש מעקב הדוק — קלפרוטקטין ובדיקות דם באופן קבוע, והדמיה או אנדוסקופיה לפי הצורך — בלי לחכות לתסמינים, כי הדלקת חוזרת לעיתים קרובות לפני שמרגישים משהו.
חזרה לאותה תרופה מצליחה בדרך כלל, אבל לא תמיד. בסקירה של הארגון האירופי, חזרה לאותו נוגד TNF השיגה הפוגה אצל כ־80%. אבל עם החזרה יש סיכון לנוגדנים נגד התרופה, לתגובה לעירוי ולאובדן תגובה — ושילוב עם אימורן או מתוטרקסט מפחית אותו. ובמעקב ארוך, אצל כשליש מאלה שחזרו לרמיקייד הטיפול נכשל תוך 6 שנים.
הנתונים בטבלה
| מחקר | מחלה וטיפול | זמן | המשיכו | הפסיקו | פי כמה |
|---|---|---|---|---|---|
| STOP-IT | קרוהן · רמיקייד | שנה | 0% | 41% | — |
| STORI | קרוהן · רמיקייד | שנה | לא הייתה קבוצה | 44% | — |
| HAYABUSA | קוליטיס · רמיקייד | 48 שבועות | 20% | 46% | פי 2.3 |
| SPARE | קרוהן · רמיקייד עם אימורן | שנתיים | 14% | 36% | פי 2.6 |
| BIOSTOP | קוליטיס · נוגדי TNF | שנתיים | 12% | 52% | פי 4.3 |
| STORI | קרוהן · רמיקייד | 7 שנים | — | 79% חזרו לטיפול ביולוגי או סיבוך משמעותי | — |
ב־STORI אחרי 7 שנים: 21% לא חזרו לטיפול ביולוגי ולא היה להם סיבוך משמעותי; ל־18.5% היה סיבוך משמעותי; אצל 30% ממי שחזרו לרמיקייד הוא נכשל תוך 6 שנים. ב־BIOSTOP, אצל כרבע מאלה שחזרו לתרופה היא לא עבדה שוב.
מקורמאמרDoherty G, Katsanos KH, Burisch J, et al. European Crohn's and Colitis Organisation Topical Review on Treatment Withdrawal ['Exit Strategies'] in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2018;12(1):17–31.מאמרReenaers C, Mary JY, Nachury M, et al. Outcomes 7 Years After Infliximab Withdrawal for Patients With Crohn's Disease in Sustained Remission. Clin Gastroenterol Hepatol. 2018;16(2):234–243.e2.סרטוןאני מרגיש טוב — למה להמשיך לטפל2:07מאמרLouis E, Mary JY, Vernier-Massouille G, et al. Maintenance of remission among patients with Crohn's disease on antimetabolite therapy after infliximab therapy is stopped (STORI). Gastroenterology. 2012;142(1):63-70.e5.מאמרBuhl S, Steenholdt C, Brynskov J, et al. Discontinuation of infliximab therapy in patients with Crohn's disease (STOP-IT). NEJM Evid. 2022;1(8):EVIDoa2200061.מאמרLouis E, Resche-Rigon M, Laharie D, et al. Withdrawal of infliximab or concomitant immunosuppressant therapy in patients with Crohn's disease on combination therapy (SPARE): a multicentre, open-label, randomised controlled trial. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2023;8(3):215-227.מאמרBerset IP, Lerang F, Moum B, et al. Anti-TNF withdrawal or long-term treatment in ulcerative colitis (BIOSTOP): a multicentre open label, randomized controlled trial. J Crohns Colitis. 2026;20(8):jjag110.מאמרKobayashi T, Motoya S, Nakamura S, et al. Discontinuation of infliximab in patients with ulcerative colitis in remission (HAYABUSA): a multicentre, open-label, randomised controlled trial. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2021;6(6):429–437.
שכחתי מנה — מה עושים?
לא לוקחים מנה כפולה כדי «להשלים».
מה עושים בפועל — תלוי בתרופה: בכדורים, בזריקות ובעירויים ההנחיה שונה, והיא מפורטת בעלון לצרכן של כל תרופה. כשלא בטוחים — מתקשרים לצוות המטפל או לרוקח.
זריקה או עירוי שהתעכבו — מתאמים מועד חדש מוקדם ככל האפשר, ולא מחכים למועד הבא.
ושכחה חוזרת היא סיבה לדבר עם הרופא: תזכורות בטלפון עוזרות, ולפעמים יש תרופה עם מתן נוח יותר.
קשה לי להתמיד בטיפול. מה עוזר?
תזכורת קבועה בנייד. לקשר את המנה לפעולה יומית — ארוחת בוקר או צחצוח שיניים. קופסת תרופות שבועית. לרשום מראש ביומן את מועדי העירוי או הזריקה.
וחשוב מכול: לספר לצוות המטפל על הקושי. לפעמים אפשר לעבור לנטילה פעם ביום, או לדרך מתן נוחה יותר.
מקורמאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.
האם הטיפול מסוכן יותר מהמחלה?אינפוגרפיקה
ממש לא — המחלה הלא מטופלת היא הסיכון הגדול. קרוהן שאינו מאוזן מעלה את הסיכון לאשפוזים, לניתוחים ולחשיפה חוזרת לסטרואידים; בקוליטיס שאינה מאוזנת עולה גם הסיכון לכריתת המעי הגס. דלקת כרונית במעי הגס מעלה לאורך השנים את הסיכון לסרטן המעי הגס, והמחלה פוגעת באיכות החיים, בתפקוד וביכולת לעבוד. האיגוד האמריקאי קובע במפורש: הסיכונים של קרוהן שאינו מאוזן עולים על הסיכונים שאפשר לייחס לטיפולים המתקדמים.
מחקר PROFILE (2024): 386 מטופלים שאובחנו זה עתה בקרוהן. חצי קיבלו מהיום הראשון את השילוב החזק ביותר — רמיקייד יחד עם אימורן — וחצי טופלו בגישה ההדרגתית. הפוגה יציבה בלי סטרואידים ובלי ניתוח לאורך שנה: 79% לעומת 15%. ולמרות הטיפול «האגרסיבי» — היו בקבוצת הטיפול המיידי הרבה פחות אירועים חמורים (15 לעומת 42) ופחות ניתוחי בטן בגלל סיבוכים (1 לעומת 10). בזיהומים חמורים לא היה הבדל (כ־2% מהמטופלים בכל קבוצה), ולא היו מקרי סרטן או מוות — אם כי המחקר לא תוכנן להוכיח הבדל בבטיחות.
ומה קרה אחרי חמש שנים? במעקב שפורסם ב־2026, בקבוצת הטיפול המוקדם היו הרבה פחות ניתוחים בגלל קרוהן (6 מטופלים לעומת 26), פחות אשפוזים (11% לעומת 21%) ופחות התקדמות להיצרויות או לפיסטולות (7% לעומת 17%). בזיהומים חמורים (7% לעומת 6%) ובסרטן (2% לעומת 3%) לא היה הבדל. גם בקבוצה ההדרגתית כ־3 מתוך 4 קיבלו בסוף טיפול ביולוגי — כלומר, מה שעשה את ההבדל הוא התזמון. החוקרים מסיקים שטיפול מוקדם עשוי לשנות את מהלך המחלה.
ומה לגבי הטיפול עצמו? הסיכון לזיהומים תלוי בתרופה ובמטופל: הוא גבוה יותר בסטרואידים, בטיפול משולב (למשל רמיקייד יחד עם אימורן), בגיל מבוגר, במחלות רקע ובמחלה פעילה. בזיהומים לא שגרתיים יש עלייה מסוימת, בעיקר בטיפול משולב; בניסויים המבוקרים לא נמצאה עלייה בזיהומים חמורים. לכן לפני הטיפול עושים סקר ומשלימים חיסונים, ובמהלכו עוקבים.
סיכון לסרטן: אימורן ונוגדי TNF מעלים מעט את הסיכון ללימפומה — אבל הסיכון המוחלט נמוך מאוד: במחקר צרפתי גדול, בנוגד TNF לבד — כ־4.1 מקרים לכל 10,000 מטופלים בשנה; באימורן או פורינטול לבד — כ־5.4; ובשילוב של שניהם — כ־9.5; לעומת כ־2.6 ל־10,000 בלי טיפולים אלה. גם בשילוב הסיכון המוחלט נמוך. באנטיביו ובסטלרה לא נמצאה במחקרים גדולים עלייה בסיכון ללימפומה; בתרופות נגד IL-23 (סקייריזי, אומבו, טרמפיה) לא הופיע עד היום סימן לעלייה, אבל המעקב עדיין קצר. מי שלא נדבק בעבר ב־EBV נמצא בסיכון גבוה יותר תחת אימורן — ולכן בודקים EBV לפני הטיפול.
הנתונים בטבלה
| טיפול | מקרים לכל 10,000 בשנה |
|---|---|
| בלי אימורן ובלי נוגדי TNF (השיעור הבסיסי; כך גם באנטיביו, סטלרה, סקייריזי, אומבו וטרמפיה) | 2.6 |
| נוגד TNF לבד | 4.1 |
| אימורן או פורינטול לבד | 5.4 |
| שילוב של השניים | 9.5 |
בתרופות נגד IL-23 המעקב עדיין קצר. מקור: Lemaitre M et al. JAMA 2017.
הנתונים בטבלה
| תוצאה | טיפול מיד באבחון | גישה הדרגתית |
|---|---|---|
| אחרי שנה: ניתוח בטן דחוף | 1 מתוך 193 | 9 מתוך 193 |
| אחרי שנה: אשפוז בגלל התלקחות | 3 מתוך 193 | 12 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: ניתוח בגלל קרוהן | 6 מתוך 193 | 26 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: אשפוז בגלל קרוהן | 22 מתוך 193 | 41 מתוך 193 |
| אחרי 5 שנים: התקדמות להיצרות או פיסטולה | 13 מתוך 193 | 32 מתוך 192 |
הגדרות השנה הראשונה מעט שונות. בבטיחות לא נמצא הבדל, אבל המחקר לא תוכנן להוכיח זאת. מקורות: Noor NM et al. Lancet Gastroenterol Hepatol 2024; 2026.
מתי נמנעים מתרופה? נוגדי TNF לא ניתנים באי־ספיקת לב בינונית עד קשה. בטרשת נפוצה ובמחלות דמיאלינטיות אחרות שוקלים אותם בזהירות, כי בעלון לרופא מדווחים מקרים נדירים של הופעה או החמרה. מעכבי S1P לא ניתנים בהפרעות הולכה מסוימות בלב בלי קוצב, ואחרי אוטם, תעוקה לא יציבה, שבץ או אי־ספיקת לב קשה ב־6 החודשים האחרונים. ספרו לרופא על כל מחלה.
הדרך היעילה ביותר להפחית את הסיכון: לעדכן חיסונים ולהשלים בדיקות לפני שמתחילים.
מקורעלוןטיפול מתקדם ב־IBD: איך בוחרים ומה חשוב לדעת7 עמ׳סרטוןהאם הטיפול מסוכן יותר מהמחלה2:35מאמרNoor NM, Lee JC, Bond S, et al. A biomarker-stratified comparison of top-down versus accelerated step-up treatment strategies for patients with newly diagnosed Crohn's disease (PROFILE): a multicentre, open-label randomised controlled trial. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2024;9(5):415–427.מאמרNoor NM, Sharip MT, Zheng H, et al. Long-term outcomes of top-down therapy versus a conventional step-up strategy in adults newly diagnosed with Crohn's disease: 5-year follow-up of the PROFILE trial. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2026. Published online September 10, 2026.מאמרScott FI, Ananthakrishnan AN, Click B, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on the Pharmacologic Management of Moderate-to-Severe Crohn's Disease. Gastroenterology. 2025;169:1397–1448.מאמרSingh S, Loftus EV Jr, Limketkai BN, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on Pharmacological Management of Moderate-to-Severe Ulcerative Colitis. Gastroenterology. 2024;167(7):1307–1343.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.מאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.מאמרLemaitre M, Kirchgesner J, Rudnichi A, et al. Association Between Use of Thiopurines or Tumor Necrosis Factor Antagonists Alone or in Combination and Risk of Lymphoma in Patients With Inflammatory Bowel Disease. JAMA. 2017;318(17):1679–1686.מאמרGordon H, Biancone L, Fiorino G, et al. ECCO Guidelines on Inflammatory Bowel Disease and Malignancies. J Crohns Colitis. 2023;17(6):827–854.מאמרMeyer A, Weill A, Carbonnel F, Dray-Spira R. Risk of Lymphoma Associated With Biologics and Immunosuppressants in Inflammatory Bowel Disease Patients: A Nationwide Nested Case-Control Study. Clin Gastroenterol Hepatol. 2026. doi:10.1016/j.cgh.2026.06.003.מאמרGordon H, Burisch J, Ellul P, et al. ECCO Guidelines on Extraintestinal Manifestations in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2024;18(1):1–37.מאמרKucharzik T, Taylor S, Allocca M, et al. ECCO-ESGAR-ESP-IBUS Guideline on Diagnostics and Monitoring of Patients with Inflammatory Bowel Disease: Part 1. J Crohns Colitis. 2025;19(7):jjaf106.מאמרהעלונים לרופא שמאושרים בישראל: רמיקייד, הומירה, סימפוני, סימזיה, זפוסיה, ולסיפיטי, סעיפים 4.3 ו־4.4
אילו בדיקות וחיסונים צריך לפני טיפול מתקדם?
רצוי להשלים אותם כבר באבחון. החשובים ביותר: בדיקה לשחפת רדומה — מנטו או בדיקת דם (IGRA, קוונטיפרון) — וצילום חזה (ראו השאלה הבאה); חיסון לשפעת כל שנה; פרבנאר 20 במנה חד־פעמית; שינגריקס נגד שלבקת חוגרת (אינו חי); וחיסון לצהבת B כשאין הוכחה לנוגדנים בבדיקת דם.
בנוסף: בדיקות דם לצהבת B וצהבת C, HIV ו־EBV; חיסונים לצהבת A, HPV וקורונה. חיסונים חיים — רק לפני תחילת הטיפול.
הרשימה המלאה — עם הסבר למטופל ורשימת בדיקות לרופא — במסמך «לפני טיפול מתקדם».
מקורעלוןלפני טיפול מתקדם — בדיקות, חיסונים והכנה1 עמ׳עלוןסקר שחפת רדומה — מנטו ובדיקת דם (IGRA)1 עמ׳מאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.
מנטו או בדיקת דם לשחפת (קוונטיפרון) — למה צריך, ומה עושים עם התשובה?
חלק מהטיפולים המתקדמים — בעיקר נוגדי TNF (רמיקייד, הומירה, סימפוני) ומעכבי JAK (קסלג׳נז, רינבוק) — עלולים «להעיר» שחפת רדומה: חיידק שנכנס לגוף לפני שנים ונשאר שקט, בלי תסמינים ובלי להדביק. לכן בודקים לפני הטיפול. בקרוהן נהוג לבדוק כבר באבחנה, ובקוליטיס כיבית כשהמחלה אינה קלה — כדי שהטיפול לא יתעכב כשיידרש.
יש שתי בדיקות: מנטו — זריקה קטנה בעור האמה, שנקראת אחרי 72 שעות (מודדים את ההתקשות, לא את האודם); ובדיקת דם (IGRA, קוונטיפרון) — שאינה מושפעת מחיסון BCG, ולכן עדיפה למי שחוסן. לרוב מספיקה אחת מהן. מי שכבר מקבל סטרואידים או תרופה מדכאת חיסון עושה את שתיהן, כי הן עלולות לצאת שליליות בטעות. בדיקת הדם ניתנת בקופות לפי זכאות — כדאי לברר בקופה. בנוסף עושים צילום חזה.
מה עושים עם התשובה: מנטו של 0–4 מ״מ — תקין (ב־0 מ״מ לפעמים חוזרים על הבדיקה). 5–9 מ״מ — נחשב חיובי לפי ההנחיות, ומפנים לייעוץ במרפאת השחפת (מלש״ח), שם מעריכים את הסיכון ולעיתים מכריעים בבדיקת דם. 10 מ״מ ומעלה, או בדיקת דם חיובית — מקבלים טיפול מונע באנטיביוטיקה, בדרך כלל ל־4 חודשים, במרפאת השחפת.
תשובה חיובית אינה מונעת את הטיפול ב־IBD. בנוגדי TNF ובמעכבי JAK מתחילים 3–4 שבועות אחרי תחילת הטיפול המונע; בתרופות אחרות אפשר להתחיל יחד. אין צורך לחזור על הבדיקה כל שנה — רק אחרי חשיפה לחולה בשחפת, או אם יש גורמי סיכון מיוחדים.
מקורעלוןסקר שחפת רדומה — מנטו ובדיקת דם (IGRA)1 עמ׳מאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.מאמרהאיגוד הישראלי לרפואת ריאות. קווים מנחים: אבחון וטיפול בשחפת חבויה (LTBI). 2020.מאמרמשרד הבריאות. מדריך החיסונים — בדיקות אבחון לשחפת חביונית. 2022.
אילו בדיקות שגרה כדאי לעשות בזמן הטיפול?אינפוגרפיקה
בדיקת עור שנתית אצל רופא עור, והגנה מהשמש; ולנשים — בדיקה גינקולוגית שנתית ומשטח צוואר הרחם. ההנחיה האירופית לזיהומים ממליצה על סקר צוואר הרחם לנגיף הפפילומה (HPV) אצל כל המטופלות עם IBD. חיסון HPV — לנשים ולגברים, לפי המלצות משרד הבריאות. הבדיקות עצמן מומלצות גם לכלל האוכלוסייה; מי שמקבל טיפול מדכא חיסון מקפיד עליהן — ובתדירות שנתית.
לפני טיפולים מסוימים יש בדיקות נוספות: לפני זפוסיה וולסיפיטי — אק״ג, ובדיקת עיניים למי שיש סוכרת או שהייתה לו דלקת עיניים; לפני רינבוק וקסלג׳נז — הערכת סיכון ללב ולקרישי דם. ולפני כל אחת מהתרופות האלה, באישה שעשויה להרות — בדיקת היריון ואמצעי מניעה יעילים, כי אסור להתחיל אותן בהריון.
מקורעלוןלפני טיפול מתקדם — בדיקות, חיסונים והכנה1 עמ׳מאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.
יש לי חום או זיהום בזמן הטיפול. מה עושים?
פונים לרופא — ולא מפסיקים את הטיפול לבד.
בזיהום קל בדרך כלל ממשיכים בטיפול. בזיהום קשה או מפושט, הרופא עשוי לעצור את הטיפול זמנית עד שהזיהום חולף. קלוסטרידיום אינו מחייב בדרך כלל להפסיק את הטיפול במחלה — מטפלים באנטיביוטיקה מתאימה.
בשלשול או החמרה בזמן טיפול שולחים בדיקת צואה לחיידקים ולקלוסטרידיום — כי זיהום יכול להיראות כמו התלקחות.
מקורמאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.
אילו תסמינים בזמן הטיפול מחייבים לפנות לרופא?
פנו מיד לחדר המיון, או התקשרו למד״א (מספר טלפון 101), אם יש: חום גבוה או צמרמורות; הקאות חוזרות או המונעות אפשרות לשתות; כאב בטן חזק או מתמשך; דימום רב; כאב ונפיחות ברגל, או קוצר נשימה פתאומי — חשד לקריש דם. הרשימה המלאה, ומתי פונים עוד היום לצוות המטפל — בשאלה «מתי צריך לפנות מיד, או למיון?».
פנו לצוות המטפל בהקדם אם יש: חום קל, צמרמורות, שיעול מתמשך או כל סימן אחר לזיהום; פריחה עם שלפוחיות בצד אחד של הגוף — חשד לשלבקת חוגרת. הסיכון מוגבר בחוסמי JAK (רינבוק, קסלג׳נז), ולכן מומלץ חיסון שינגריקס לפני הטיפול. מטפלים בה מוקדם.
שלשול חדש או החמרה — בדיקת צואה לחיידקים ולקלוסטרידיום, כי זיהום יכול להיראות כמו התלקחות.
ובכל מקרה — לא מפסיקים את הטיפול לבד; מתקשרים לצוות.
מתי צריך לפנות מיד, או למיון? ←
מקורעלוןלפני טיפול מתקדם — בדיקות, חיסונים והכנה1 עמ׳מאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.קישוריש לי חום או זיהום בזמן הטיפול. מה עושים?קישורלמה יש סיכון לקרישי דם?קישורמתי צריך לפנות מיד, או למיון?
התסמינים חזרו אבל הבדיקות תקינות. הטיפול הפסיק לעבוד?אינפוגרפיקה
לא בהכרח. כשליש מהמטופלים בהפוגה מדווחים על תסמינים דמויי מעי רגיש. הכלל: קודם בודקים אם יש דלקת — קלפרוטקטין, ואם צריך אנדוסקופיה או הדמיה. אם אין דלקת, הגברת הטיפול לא תעזור.
סיבות אחרות שבודקים: זיהום (בעיקר קלוסטרידיום), היצרות או הידבקויות, אי־ספיגה של מלחי מרה, תופעות לוואי של תרופות, וריבוי חיידקים במעי הדק. אם אין דלקת — מטפלים בתסמין, גם בטיפולים שפועלים על הציר מוח-מעי.
הטיפול איבד יעילות. מה האפשרויות?אינפוגרפיקה
קודם מוודאים שזו באמת חזרה של הדלקת: בודקים CRP וקלפרוטקטין, ואם צריך מבצעים אנדוסקופיה או הדמיה. לפעמים הסיבה אחרת — זיהום (בעיקר קלוסטרידיום), תסמינים דמויי מעי רגיש, היצרות או תופעת לוואי של תרופה (ראו השאלה «התסמינים חזרו אבל הבדיקות תקינות»).
אם הדלקת חזרה — ברמיקייד ובהומירה בודקים את רמת התרופה בדם ואת הנוגדנים נגדה: רמה נמוכה בלי נוגדנים — מגבירים מינון או מקרבים את המנות; נוגדנים גבוהים — עוברים לתרופה אחרת מאותה משפחה, ולעיתים מוסיפים אימורן; רמה טובה ועדיין יש דלקת — עוברים לתרופה ממנגנון אחר.
בתרופות האחרות אפשר לשקול הגברת מינון או מעבר למנגנון אחר.
מקורמאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18:1531–1555.מאמרScott FI, Ananthakrishnan AN, Click B, et al. AGA Living Clinical Practice Guideline on the Pharmacologic Management of Moderate-to-Severe Crohn's Disease. Gastroenterology. 2025;169:1397–1448.סרטוןהטיפול הפסיק לעבוד — או שאולי קורה משהו אחר?2:49
מה זו בדיקת רמת תרופה בדם, ומתי עושים אותה?
בבדיקת דם רגילה, ממש לפני המנה הבאה, מודדים כמה תרופה נשארה בגוף («רמת שפל»), והאם הגוף פיתח נוגדנים נגדה. התועלת של הבדיקה הוכחה רק בשתי תרופות: אינפליקסימאב (רמיקייד, רמסימה) ואדאלימומאב (הומירה והביוסימילרים שלה).
יש שתי גישות. בגישה התגובתית בודקים כשהטיפול מאבד יעילות, או כשהוא לא עובד מלכתחילה. במצב כזה ההנחיות מציעות לבדוק, כי התוצאה עוזרת להחליט: רמה נמוכה בלי נוגדנים מכוונת להגברת מינון; נוגדנים מכוונים למעבר לתרופה אחרת מאותה משפחה; ורמה טובה עם מחלה פעילה מכוונת למעבר לתרופה במנגנון אחר. בגישה היזומה (פרואקטיבית) בודקים במועדים קבועים גם כשמרגישים טוב, ומתאימים את המינון מראש, לפני שהמחלה מתלקחת.
במבוגרים, הראיות לגישה היזומה אינן משכנעות. בניסוי TAXIT (בלגיה, 2015) כיוונו קודם את כל המטופלים לרמה של 3 עד 7 מק״ג/מ״ל; אצל חולי קרוהן עם רמה נמוכה, העלאת המינון הגדילה את שיעור ההפוגה מ־65% ל־88%. אבל בהמשך, בדיקות קבועות לא הגדילו את שיעור ההפוגה אחרי שנה לעומת התאמת מינון לפי המצב הקליני (69% לעומת 66%), אם כי היו פחות התלקחויות (7% לעומת 17%). בניסוי TAILORIX (2018), בחולי קרוהן שהתחילו אינפליקסימאב, הגברת מינון לפי רמות וסמנים לא הייתה טובה מהגברה לפי תסמינים בלבד. לכן ההנחיות האירופיות קובעות שאין מספיק ראיות כדי להמליץ על בדיקה יזומה שגרתית במבוגרים, וההחלטה נעשית אצל כל מטופל לגופו.
בילדים יש ראיות טובות יותר. בניסוי הישראלי PAILOT (2019), בילדים עם קרוהן שטופלו באדאלימומאב, בדיקות קבועות העלו את שיעור ההפוגה הממושכת בלי סטרואידים מ־48% ל־82%. בניסוי EPOCH (קוריאה, 2026), ב־112 ילדים עם קרוהן שטופלו באינפליקסימאב, התאמת מינון לפי בדיקות קבועות הגדילה את שיעור ריפוי הרירית בקולונוסקופיה אחרי שנה (80% לעומת 57%) ואת ההפוגה הממושכת בלי סטרואידים (89% לעומת 70%). לכן ההנחיות האירופיות לקרוהן בילדים (2026) ממליצות על שילוב של בדיקות יזומות ותגובתיות בילדים בסיכון גבוה שמתחילים נוגדי TNF.
מה נחשב רמה טובה: באינפליקסימאב (רמיקייד, רמסימה) מעל 5 מק״ג/מ״ל, ובמחלה עם פיסטולות סביב פי הטבעת — מעל 10 מק״ג/מ״ל, כי רמות גבוהות יותר קשורות לסגירת הפיסטולות, גם בילדים; באדאלימומאב (הומירה והביוסימילרים) מעל 7.5 מק״ג/מ״ל. את הפירוש עושה הרופא, יחד עם הבדיקות האחרות.
מקורעלוןמינון תרופות ביולוגיות2 עמ׳מאמרFeuerstein JD, Nguyen GC, Kupfer SS, Falck-Ytter Y, Singh S; AGA Institute Clinical Guidelines Committee. American Gastroenterological Association Institute Guideline on Therapeutic Drug Monitoring in Inflammatory Bowel Disease. Gastroenterology. 2017;153(3):827-834.מאמרGordon H, Minozzi S, Kopylov U, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn's Disease: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2024;18(10):1531-1555.מאמרGisbert JP, Chaparro M, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on Therapeutics in Ulcerative Colitis: Medical Treatment. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag066.מאמרAssa A, Matar M, Turner D, et al. Proactive Monitoring of Adalimumab Trough Concentration Associated With Increased Clinical Remission in Children With Crohn's Disease Compared With Reactive Monitoring (PAILOT). Gastroenterology. 2019;157(4):985-996.e2.מאמרKang B, Kim ES, Choi S, et al. Proactive Drug Monitoring Versus Clinically Based Dosing for Endoscopic Healing in Pediatric Crohn's Disease Receiving Infliximab (EPOCH). Clin Gastroenterol Hepatol. 2026;24(1):201-209.e6.מאמרShouval DS, Hojsak I, Miele E, et al. Management of pediatric Crohn's disease: an ECCO-ESPGHAN guideline update. J Crohns Colitis. 2026;20(8):jjag084.קישורהטיפול איבד יעילות. מה האפשרויות?מאמרYarur AJ, Kanagala V, Stein DJ, et al. Higher infliximab trough levels are associated with perianal fistula healing in patients with Crohn's disease. Aliment Pharmacol Ther. 2017;45(7):933–940.מאמרEl-Matary W, Walters TD, Huynh HQ, et al. Higher Postinduction Infliximab Serum Trough Levels Are Associated With Healing of Fistulizing Perianal Crohn's Disease in Children. Inflamm Bowel Dis. 2019;25(1):150–155.מאמרVande Casteele N, Ferrante M, Van Assche G, et al. Trough concentrations of infliximab guide dosing for patients with inflammatory bowel disease (TAXIT). Gastroenterology. 2015;148(7):1320–1329.מאמרD'Haens G, Vermeire S, Lambrecht G, et al. Increasing Infliximab Dose Based on Symptoms, Biomarkers, and Serum Drug Concentrations Does Not Increase Clinical, Endoscopic, and Corticosteroid-Free Remission in Patients With Active Luminal Crohn's Disease (TAILORIX). Gastroenterology. 2018;154(5):1343–1351.
אפשר לקחת משככי כאבים, אנטיביוטיקה או תוספים?
משככי כאבים: לכאב קצר מועד אפשר אקמול, מעכבי COX-2 או NSAID במינון נמוך. כדאי להימנע משימוש ממושך או תכוף ב־NSAID במינון גבוה (כמו איבופרופן), שעלול להיות קשור להחמרה.
אנטיביוטיקה — רק כשיש בה צורך. שלשול שמופיע אחרי אנטיביוטיקה מחייב בדיקה לקלוסטרידיום.
תוספים אינם מחליפים טיפול רפואי. לכורכומין יש מעט נתונים כתוספת למסלזין בקוליטיס (המינון האופטימלי לא ידוע); לאומגה 3 לא נמצאה השפעה משמעותית; ויטמין D מומלץ כשיש חסר, אבל אינו מרגיע את המחלה; וקנאביס אינו מומלץ כטיפול במחלה. ספרו לרופא על כל תוסף.
מקורמאמרAnanthakrishnan AN, Kaplan GG, Bernstein CN, et al. Lifestyle, behaviour, and environmental modification for the management of patients with inflammatory bowel diseases: an International Organization for Study of Inflammatory Bowel Diseases consensus. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2022;7(7):666–678.מאמרSvolos V, Gordon H, Lomer MCE, et al. European Crohn's and Colitis Organisation consensus on dietary management of inflammatory bowel disease. J Crohns Colitis. 2025;19(9):jjaf122.מאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.
אפשר לטוס לחו״ל בזמן טיפול? ומה עם קירור התרופה?
כן — הטיפול לא מונע נסיעות. פנו למרפאת מטיילים לפחות חודש לפני הנסיעה, לחיסונים ולמניעת מלריה לפי היעד. חיסון לקדחת צהובה הוא חיסון חי, ואינו ניתן בזמן הטיפול.
מי שמקבל טיפול מדכא חיסון לא נמצא, ככל הנראה, בסיכון מוגבר למלריה או למחלות טרופיות, ולא הוכח ששלשול מטיילים מעורר התלקחות.
קירור: את רוב העטים והמזרקים אפשר להחזיק מחוץ למקרר לפרק זמן מוגבל — משך הזמן והטמפרטורה שונים מתכשיר לתכשיר ומפורטים בעלון לצרכן. בדקו אותו לפני הנסיעה.
מקורעלוןלפני טיפול מתקדם — בדיקות, חיסונים והכנה1 עמ׳מאמרYanai H, Ellul P, Verstockt B, et al. ECCO Guidelines on the Prevention, Diagnosis, and Management of Infections in Inflammatory Bowel Disease. J Crohns Colitis. 2026;20(7):jjag071.קישוראיך שומרים תרופה בקירור בנסיעה
איפה אפשר לראות את כל התרופות ואת המינונים שלהן?
באתר יש שלושה כלים: אפליקציית התרופות המתקדמות, אפליקציית מסלולי התרופות (לפי מנגנון), ומסמך המינונים. את המינון המדויק שלכם קובע הרופא.
מקורעלוןמינון תרופות ביולוגיות2 עמ׳קישוראפליקציית התרופות המתקדמותקישוראפליקציית מסלולי התרופות
הבהרה רפואית. מידע להסבר ולידע כללי בלבד. אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא. פרטים